
גני טווילרי
גני טווילרי ביקור בפריז אינו שלם ללא ביקור באחד מהגנים הרבים הפזורים בה, בהם
לא להתבלבל עם שער הניצחון הגדול והמפורסם יותר. בפריז ישנם מספר שערי ניצחון וזהו אחד משני שערי הניצחון שבנה נפוליאון והראשון שבהם. השני הוא שער הניצחון המפורסם שנמצא בכיכר שארל דה גול. היום נתמקד בשער הניצחון של קרוסל.
נפוליאון ראה שישנם בעיר שני שערי ניצחון לכבוד המלך לואי ה14, היה מעוניין לבנות גם שער לכבודו ולכבוד ניצחונותיו ולכן בשנת 1806 הורה לבנות שער ניצחון. המיקום שנבחר הוא בין ארמון הלובר לארמון הטווילרי (שעדיין עמד על תילו באותו הזמן), בשכונה שנקראה קרוסל. באזור זה שיחקו בעבר המלכים משחק שנקרא קרוסל (אולי מכאן קיבלו את ההשראה למשחק הקרוסלה שאנו מכירים?) מכאן שער נצחון זה קיבל את שמו, על מנת להבדיל אותו מארבעת שערי הניצחון האחרים של העיר.
השער נבנה בהשראת שער ספטימיוס סוורוס ברומא, יש לו 3 קשתות אחת גדולה המרכזו ועוד 2 קטנות משני צדדיה של הקשת הגדולה. השער מתנשא לגובה של 19 מטרים, רוחבו 23 מטרים ועוביו 7.3 מטרים. בעת בניית השער נפוליאון הורה להרוס את הבתים שהיו ברחבה שבה נבנה השער על מנת שלא יפריעו ויסתירו את השער.
על השער ניתן לראות תבליטים שמספרים את סיפור מלחמותיו והשגיו של נפוליאון. בראש השער ניתן לראות את הקוודריגה זוהי כרכרה שארבעה סוסים מושכים אותה, הפסל המקורי שהוצב על השער נגנב מכנסיית סן מרקו בונציה (שהם בעצמם נגנבו במאה ה13 על ידי הונציאנים), אך בשנת 1815 פסל זה הוחזר לונציה, הפסל שאנו רואים היום הוא העתק של הפסל המקורי שהיה בראש השער.
לאחר שארמון הטווילרי נשרף, נפרצה דרך ישירה שעוברת דרך גני הטווילרי והשאנז אליזה עד שער הניצחון הגדול והמפורסם שבכיכר שארל דה גול. לשמחתו הרבה, נפוליאון זכה לראות ולחנוך את שער הניצחון של קרוסל. מה שלא ניתן להגיד על שער הניצחון.
פתוח 24/7
גני טווילרי ביקור בפריז אינו שלם ללא ביקור באחד מהגנים הרבים הפזורים בה, בהם
מוזיאון דאורסיי מוזיאון דאורסיי נבנה על מנת להציג את האומנות של המאה ה-19, במוזיאון
ברוכים הבאים אל אחד מהמוזיאונים הכי גדולים והכי ותיקים בעולם, יש כאלה שיאמרו שהוא