העיר העתיקה של טביליסי

מאז הקמתה, העיר החליפה ידיים שוב ושוב, ונכבשה על ידי עמים רבים לאורך ההיסטוריה, כולל פרסים, ערבים, מונגולים, וביזנטים. כל עם ותרבות שהגיעו לעיר הותירו את חותמם על האדריכלות, המסורות, ואף על המבנים הדתיים שבעיר העתיקה. במהלך הכיבוש הערבי במאה ה-7, למשל, הוקמו בטביליסי מבנים בסגנון ערבי, והשפעות דתיות ותרבותיות חדשות זרמו לתוכה. למרות חילופי הכובשים, העיר נותרה מרכז מסחרי חשוב והמשיכה לגדול ולהתפתח.

אחת התקופות החשובות בהתפתחות העיר הייתה בימי המלכה תמרה, ששלטה בגאורגיה במאה ה-12 וה-13. תחת הנהגתה, גאורגיה חוותה את תקופת "תור הזהב", וטביליסי פרחה כמרכז תרבותי ועירוני. בתקופה זו הוקמו מבנים מרהיבים כמו כנסיות ומבני ציבור נוספים, והעיר העתיקה גדלה והתעצמה. העיר המשיכה להוות מוקד לתרבות ולאמנות, כאשר משוררים, סופרים ואמנים התכנסו בה והעשירו את חיי הרוח של המקום.

ההשפעה הרוסית, שהחלה במאה ה-19 עם כיבוש העיר על ידי האימפריה הרוסית, הביאה לשינוי נוסף בטביליסי. תקופה זו התאפיינה בבנייה של מבנים בסגנון אירופי קלאסי לצד האדריכלות הגאורגית המסורתית, ותחת השלטון הרוסי נבנו מבנים מנהליים, כנסיות בסגנון אורתודוקסי רוסי ושדרות רחבות בעיר. השילוב בין המסורת הגאורגית למבנים הרוסיים יצר שכבות סגנוניות ייחודיות שמאפיינות את טביליסי גם כיום.

העיר העתיקה של טביליסי משקפת עירוב מרתק של סגנונות בנייה שהתגבשו במהלך מאות שנים בהשפעת שליטים, כובשים ותרבויות שהיו להן נגיעות באזור. סגנון הבנייה בטביליסי משלב אדריכלות גאורגית מסורתית יחד עם השפעות פרסיות, ערביות, ביזנטיות, רוסיות ומאוחר יותר – גם אירופאיות. הסגנונות הללו, שנבנו ונותרו זה לצד זה, מספרים את סיפור העיר והפכו אותה למיוחדת במינה מבחינה אדריכלית.