מסלול מומלץ במדריד
נפתח את ביקורנו במדריד בלב ליבה של העיר, נכיר את המקומות המרכזיים והסואנים ביותר בעיר, ונגלה מדוע הדב הוא סמלה של בירת ספרד.
במהלך היום נלמד על ההיסטוריה של העיר, נחזה בכמה מהמבנים העתיקים ביותר שנבנו בה, ובנקודות ציון היסטוריות שיחשפו סיפורים על מדריד של פעם.
בהמשך נצא קצת לאזורים פתוחים יותר, שם נבקר בכמה מהמבנים החשובים והמרשימים ביותר בהיסטוריה של מדריד. נלמד על תקופת המלכים בספרד, ולכמה רגעים נרגיש כמו מלכים בסיור בארמון המלכותי. נסיים את היום המעניין בביקור מרגיע ופסטורלי בגנים המלכותיים.
נפתח את ביקורנו במדריד בלב ליבה של העיר, נכיר את המקומות המרכזיים והסואנים ביותר בעיר, ונגלה מדוע הדב הוא סמלה של בירת ספרד. במהלך היום נלמד על ההיסטוריה של העיר, נחזה בכמה מהמבנים העתיקים ביותר שנבנו בה, ובנקודות ציון היסטוריות שיחשפו סיפורים על מדריד של פעם.
בהמשך נצא קצת לאזורים פתוחים יותר, שם נבקר בכמה מהמבנים החשובים והמרשימים ביותר בהיסטוריה של מדריד. נלמד על תקופת המלכים בספרד, ולכמה רגעים נרגיש כמו מלכים בסיור בארמון המלכותי. נסיים את היום המעניין בביקור מרגיע ופסטורלי בגנים המלכותיים.
Puerta del Sol
נפתח את היום הראשון במדריד באחת הכיכרות המרכזיות והסואנות ביותר בספרד – פוארטה דל סול, או בתרגום חופשי ״שער השמש״. הכיכר נקראת כך מכיוון שהיא בצורת חצי עיגול, וממנה יוצאים שישה רחובות, שממעוף הציפור נראים ממש כמו קרני שמש.
בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מימי הביניים ועד המאה ה-19. המטרה של חלקן הייתה הגנתית או צבאית, ושל אחרות שליטה עירונית או גביית מיסים. בעזרת החומה היה קל להבדיל בין מי שגר בתוך העיר לאלה שגרו מחוצה לה. בסוף המאה ה-19, בגלל גידול באוכלוסייה ובעקבות המהפכה התעשייתית, הרסו את החומות כדי להגדיל את העיר ולאפשר תנועה נוחה יותר.
אחת הסיבות שבגינן נתחיל את הטיול במדריד דווקא כאן, היא שבכיכר הזו נמצאת לוחית נקודת זירו – מנקודה זו מודדים את כל המרחקים והכבישים במדריד.
מול הכיכר נראה את בית הדואר (Real Casa de Correos). למרות שמו, כיום לא נמצאים בו משרדי הדואר, אך כשהוא הוקם בשנת 1768 שכן בו בית הדואר המרכזי. המבנה עבר מספר גלגולים ובימי שלטונו של המלך פרנקו שימש כמטה המשטרה המרכזי, וכיום שוכנת בו מועצת הקהילה המקומית של מדריד.
על גג המבנה ניתן לראות את מגדל השעון. בכל ערב ראש השנה האזרחית המונים מתאספים בכיכר, ובשעה 00:00 אוכלים 12 ענבים, אחד על כל צלצול של השעון. הספרדים מאמינים כי מנהג זה יביא לשנה משגשגת ופורייה.
בנוסף ניתן לראות בכיכר את פסלו של המלך קרלוס, שהיה מלך ספרד במאה ה-18, וכן את פסל הדוב אוכל תות שהוא סמלה של העיר מדריד.
אנקדוטה מעניינת על סמלה של העיר מדריד , קודם כל מדובר בדובה ולא בדוב 🙂
בוודאי תשאלו את עצמכם מה הקשר בין דובים למדריד? ישנן גרסאות רבות לכך, אך הגרסה הרווחת ביותר היא שבעבר חיו דובים באזור שבו נמצאת כיום מדריד. טעות נוספת בשמו של הפסל – לא מדובר בעץ תות אלא בעץ שנקרא מדרוניו, שפירותיו משכרים ולכן הם אהובים על הדובים, שמסתובבים שיכורים לאחר שאכלו את הפרי, וזה מה שקורה גם לכל מי שמבקר בעיר. הדוב מסמל את הכוח והעוצמה של הממלכה הספרדית, האדמה שבבסיס הפסל מסמלת יציבות, העץ מסמל את הכנסייה, והפרי המתוק – את טעם החיים. וכך האיחוד של הסמלים יחד מייצג את העיר מדריד.
בסופי שבוע ממלאים את הכיכר נגני רחוב ובובות של דמויות מפורסמות שהופכים את האווירה לשמחה ותוססת כמיטב המסורת הספרדית. כיכר זו הומת אדם, והיא כמעט תמיד מלאה בתיירים, לכן חשוב שתיזהרו מכייסים.
הכיכר פתוחה לביקור 24/7, החנויות בכיכר פתוחות לפי שעות העבודה שלהן
הפינה של דובי
קינוח הרחוב הנפוץ ביותר במדריד הוא הצ׳ורוס – מאפה מטוגן בצורת גליל דק וארוך שאוכלים עם תוספות מתוקות כמו שוקולד או ריבת חלב. בסמוך לפוארטה דל סול, נמצא הצ׳ורוס הותיק ביותר במדריד שוקולוטריית סן גינס. הוא פעיל כבר מעל ל130 שנים, ופתוח 24/7, מקום מעולה לפינוק מתוק לדרך 🙂
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לאחר שביקרנו באחת מנקודות המפגש המפורסמות של מדריד, והכרנו את סמלה של העיר, נוכל להמשיך ליעד הבא במסלול. כשאנו עם הגב לכיכר ועם הפנים לבית הדואר, נפנה ימינה לכיוון רחוב Calle Mayor. נמשיך להתקדם עד שנצא מאזור הכיכר, ואז נפנה שמאלה לרחוב Calle de Esparteros ומיד נפנה ימינה. נמשיך ללכת ברחוב עד שנגיע אל רחוב Calle de la Sal, נפנה ימינה ונכנס לפלאזה מאיור.
Plaza Mayor
מה שמייחד את הכיכר הזו יותר מכל, הם ארבעת הבניינים האדומים המקיפים את הכיכר במלואה, ויוצרים מתחם ריבועי גדול. תוכלו להיכנס אל תוך הכיכר דרך אחד מתשעת השערים – שהם בעצם קשתות שעוברות בבסיס הבניינים עצמם. את הכיכר שאורכה 129 מטרים ורוחבה 94 מטרים, תוחמים הבניינים בני שלוש הקומות, ומהם משקיפות לכיכר 237 מרפסות.
כל השבוע, ובסופי השבוע הכיכר שוקקת חיים אף יותר. ניתן למצוא בה מופעים של אומני רחוב, שווקים מגוונים ועוד.
הכיכר תוכננה במאה ה- 16 על פי בקשת המלך פיליפ השני, אך מספר אסונות שפקדו אותה, כולל שריפות שפרצו בכיכר לא פעם, גרמו לכך שנחרבה ונבנתה שוב ושוב, והכיכר בצורתה הנוכחית נבנתה בשנת 1790. בעבר הכיכר שימשה לשווקים, קרבות שוורים ואף להוצאות להורג המוניות, אך כיום הכיכר היא אחד היעדים התיירותיים ביותר במדריד. גם שמה של הכיכר השתנה מספר פעמים לאורך ההיסטוריה, עד שניתן לה שמה הנוכחי שמשמעותו: הכיכר המרכזית.
הכיכר אירחה את האירועים החשובים ביותר בתולדות מדריד: הכתרות, טקסים דתיים שונים, טורנירים ומלחמות שוורים. גם כיום מתקיימות בכיכר התכנסויות וחגיגות כמו שווקי חג המולד, מצעד התופים בחג הפסחא, הופעות חיות ועוד.
במרכז הכיכר מופיע פסלו של המלך פיליפ השני, שמעריכים שנבנה בשנת 1616, אך רק בשנת 1848 הועבר למקומו הנוכחי על ידי המלכה אליזבת.
הפינה של דובי
בתקופת הכריסמס מתקיים בכיכר פלאזה מאיור שוק חג המולד, שמתחיל בסוף נובמבר וממשיך אל תוך ינואר. בתקופה זו הכיכר מקושטת ומלאה בדוכנים עם פריטים מסורתיים וקישוטים לבית ברוח החג. הכיכר חגיגית במיוחד בשעות הערב, כאשר אורות החג נדלקים ומאירים אותה.
בסופי שבוע (ימים שבת וראשון) הכיכר עמוסה מאוד במבקרים ובעיקר בתיירים, וכן בדוכני רחוב קטנים שמוצבים שם לסופ"ש, לכן מומלץ לקחת זאת בחשבון. אמנם החוויה היא יותר מעניינת כאשר הכיכר שוקקת, אך העומס לעיתים פחות נוח. במידה ואתם מטיילים עם ילדים או תינוקות, מומלץ להגיע במהלך השבוע.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
אחרי שהכרנו כיכר נוספת ומרכזית בעיר, אולי תרצו לעצור לאכול משהו, והיעד הבא הוא המקום המושלם לכך. מהכיכר נצא דרך שער arco de cuchilleros ונפנה ימינה לרחוב Cava de San Miguel עד שנגיע לשוק סן מיגל.
Mercado de San Miguel
מבנה מסקרן ומעוצב בטוב טעם, שעשוי כולו מזכוכית וחושף מבחוץ את פנימיותו הסואנת. זהו שוק אוכל טרנדי, שהוקם בהשראת השווקים לה האל בפריז ולה בוקרייה בברצלונה, ולנו מזכיר את שרונה מרקט.
שוק סן מיגל הוקם בתחילת המאה ה20, אך לא נחל הצלחה רבה, ובשנת 2003 עבר מתיחת פנים ושדרוג משמעותי על ידי שני יזמים שהבינו את הפוטנציאל של המקום, והחליטו להציל אותו רגע לפני שקרס.
השוק תוכנן בסגנון מודרני, אך ליזמי הפרויקט המשודרג היה חשוב לשמור גם על…
צביונו המסורתי ועל האותנטיות שלו, ומעבר למסעדות ודוכני אוכל משולבים בו גם דוכנים של חומרי גלם משובחים ואיכותיים, המשמשים גם את כל המסעדות הפזורות באזור.
השוק פועל בתוך מתחם מקורה, ובו כ-30 דוכנים. ניתן למצוא בו מגוון רחב של אוכל מוכן, לצד מצרכים להכנת ארוחה בעצמכם, כולל דגים, בשר, פירות, ירקות וכדומה. בנוסף לאלה, פזורים בשוק דוכני טאפאסים בכל המינים והצבעים. השוק נחשב למתחם עם האוכל הכי טעים בעיר, ולכן אנו ממליצים לתכנן לזמן זה את ארוחת הצהריים, ולהנות מהשפע והטריות.
ראשון – חמישי: 10:00-00:00
שישי -שבת: 10:00-01:00
אל היעד הבא
אל היעד הבא
כשאנו שבעים ומאושרים, נצא מהשוק אל Plaza de San Miguel ונפנה שמאלה ברחוב Calle Mayor לאחר כ 100 מטרים נראה מצד שמאל שלנו את היעד הבא Plaza de la Villa.
Plaza de la Villa
אחת מהכיכרות הותיקות והחשובות ביותר במדריד. במהלך השנים נבנו בה מספר מבנים שנשתמרו בה עד היום:
1. בית העיר – המבנה המקושט והמעוטר ביותר בכיכר, בעל צריחים עם גג שחור. נמצא מצד ימין כאשר הגב שלנו לרחוב Calle Mayor. הוא נבנה בשנת 1693, ושימש כבניין העירייה עד שנת 2007, אז הועבר בית העירייה של מדריד לפלאזה דה סיבאלס.
2. בית סיסנרוס – המבנה הצמוד לבית העיר ופונה לכיכר. אמנם כיום נראה בניין פשוט, אך במקור נבנה בשנת 1537 כארמון. בתחילת המאה ה20, כשבניין העירייה הגיע למצב שהוא…
צר מלהכיל את כל העובדים, רכשה עיריית מדריד את המבנה הזה למען עובדיה, ואף בנתה גשר המחבר בין בית סיסנרוס לבית העיר הסמוך לו.
- בית לוחאנס ומגדל לוחאנס – ניתן לזהות אותם לפי הפסים הלבנים האופקיים, שמכסים את הקירות החיצוניים, ומבדילים אותם משאר המבנים בסביבה. המבנה נקרא על שם משפחת לוחאנס, שהיו הראשונים שהתגוררו בו. המגדל נבנה בתחילת המאה ה15 והבית שלידו נוסף בסוף אותה מאה. שני המבנים הללו מעוטרים בסגנון מודחאר, סגנון של עיטור מבנים בהשפעת האומנות האיסלאמית, המתאפיין בדגמים חוזרים ומוטיבים גיאומטריים. כאן הסגנון הוא מינימליסטי יחסית למבנים אחרים שנבנו באותו סגנון. הסיבה לכך, אולי נעוצה בעובדה שאלה המבנים העתיקים ביותר שנבנו בסגנון זה, ונשתמרו עד היום. על פי המסורת, פרנסואה הראשון שהיה מלך צרפת, נכלא במבנה זה לאחר שנפל בשבי, בעקבות הפסד בקרב פאביה, הקרב שהכריע את מלחמת ארבע השנים בין צרפת לספרד.
במרכז הכיכר ישנו פסל של אלברו דה בזן, שהיה גיבור קרב לפנטו, קרב ימי בין ספרד לבין האימפריה העותמנית, שהתרחש ליד עיר החוף היוונית לפנטו. לימים התברר כי זהו הקרב הימי הגדול האחרון בהיסטוריה, בין ציי אוניות מלחמה המונעות במשוטים. הפסל הוצב במקום בשנת 1891, יותר מ300 שנים לאחר מותו.
הכיכר פתוחה 24/7
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לאחר שטעמנו קצת מההיסטוריה של מדריד, ופגשנו חלק מהמבנים היותר עתיקים שלה, נלך לקתדרלת אלמודנה שממשיכה את הרצף, וגם היא נחשבת לאחד מהמבנים העתיקים בעיר. נחזור לרחוב Calle Mayor ונמשיך ללכת בו כ 250 מטרים עד שנראה אותה בצד ימין שלנו.
Catedral de Santa María la Real de la Almudena
כבר בשנת 1561 המלך פליפה השני רצה לבנות קתדרלה במדריד, אך רק 300 שנים מאוחר יותר, בשנת 1879 התחילו לבנות אותה, ולאחר יותר ממאה שנים, בשנת 1993, נחנכה.
הקתדרלה בנויה בשילוב של הסגנונות הניאו-גותי והניאו-קלאסי. מארקז דה קובס, האדריכל שתיכנן את המבנה המקורי, תכנן את הקתדרלה בסגנון ניאו-גותי, אך ספג ביקורות והתנגדויות רבות מאחר וסגנון זה היה מזוהה באותה תקופה עם הקטלונים, אשר שנואים על תושבי מדריד.
הבנייה ארכה זמן רב, ונעצרה בזמן מלחמת האזרחים. לאחר המלחמה בעקבות הביקורת הציבורית על…
סגנון הבנייה, ובגלל מיקומה של הקתדרלה ליד הארמון המלכותי, ושאיפה ליצור הרמוניה בין שני המבנים, הוחלט על שינוי בעיצוב החיצוני של הקתדרלה, ונבחר סגנון בנייה ניאו קלאסי. מעבר לעיצוב הכללי, בתכנון היה פער גובה גדול בין הקתדרלה לארמון, מכיוון שהסגנון הניאו – גותי מאופיין בגובה רב, ולכן החליטו להנמיך את הגובה של הקתדרלה כך שיתאים לזה של הארמון הסמוך.
היום תוכלו לראות כי חזיתה החיצונית של הקתדרלה מייצגת את הסגנון הניאו קלאסי, אך חלק מפנימיותה מזכיר את הסגנון הניאו גותי, חלקים שנבנו לפני ההחלטה לשנות את סגנון העיצוב.
המראה שלה מרשים במיוחד בשעות הערב. לאחר שהחושך יורד, היא מוארת בשלל תאורות פנימיות וחיצוניות, המשוות לה מראה מיוחד ובולט.
הכניסה היא ללא עלות (מבקשים תרומה בכניסה), מומלץ להיכנס פנימה ולראות את העיצוב הפנימי העשיר.
ראשון – שבת: 10:00-20:30
אל היעד הבא
אל היעד הבא
ממש בסמוך לכנסייה, נמצא היעד הבא שלנו והוא לא פחות מרשים. ביציאה מהכנסייה נפנה שמאלה עד שנראה מצד שמאל שלנו את הכניסה אל הארמון המלכותי.
Palacio Real de Madrid
בעבר שכנה במקום זה מצודת אלקאזר, שנבנתה במאה ה-9, על ידי מוסלמים שהיגרו מהמזרח אל ספרד. בחלוף השנים הוקמה במקומה מצודה אחרת, אך בשנת 1734 היא נשרפה עד היסוד.
בשנת 1755 סיימו לבנות את הארמון המלכותי, והמלך קרלוס השלישי היה הראשון שהתגורר בארמון זה. הארמון נבנה בסגנון הבארוק, בהשראת המבנים של ברניני, האדריכל האיטלקי המפורסם. למרות שזהו ביתה הרשמי של משפחת המלוכה הספרדית, הארמון משמש אותה רק לצורך טקסים רשמיים ואירועים מיוחדים.
הארמון מתפרש על שטח של 135,000 מטר מרובע, מה שהופך אותו לארמון הגדול ביותר באירופה מבחינת שטח הרצפה. הוא מורכב מ 3,418 חדרים, כ50 מהם ניתן לראות…
בסיור ברחבי הארמון. מסדרונות הארמון גדושים ביצירות אומנות של אמנים מפורסמים, בניהם קראווג'ו, ולסקס, ופרנסיסקו דה גויה.
ניתן להתרשם מהארמון במבט מבחוץ, ומומלץ להיכנס אליו פנימה ולראות מקרוב את החדרים המעוצבים, את כיסאו הרשמי של המלך, אוסף הרהיטים המרשים, בית המרקחת המלכותי, הנשקיה המלכותית עם אוסף כלי הנשק העתיקים מתקופות שונות בהיסטוריה ועוד.
הכניסה לארמון המלכותי הינה בסיור מודרך בלבד.
החלפת משמר חגיגית:
פעם בחודש, בכל יום רביעי הראשון של אותו החודש, ישנו טקס חגיגי של החלפת המשמר, שמדמה את החלפת המשמר שהתקיימה בתקופת המלכים אלפונסו ה-12 ואלפונסו ה-13. הטקס מתקיים בשעה 12:00. החלפת המשמר מתקיימת בפלאזה דה לה ארמריה Plaza de la Armería, שזו הכיכר שנמצאת בין הארמון המלכותי לבין קתדרלת אלמודנה. הטקס אורך כשעה ומשתתפים בו 400 חיילים, חלקם צועדים ברגל וחלקם רכובים על סוסים, ומלווה אותם התזמורת המלכותית.
שימו לב! בחודשים ינואר אוגוסט וספטמבר לא מתקיימת החלפת משמר זאת.
מלבד החלפת המשמר החגיגית מתקיימת גם החלפת המשמר הקבועה של החיילים הרגליים, בימי רביעי ושבת. הטקס מתרחש בשער הנסיך Prince's Door שנמצא ממש מול כיכר אוריינטה. החלפת החיילים הרגליים מתרחשת כל חצי שעה והחלפת החיילים הרכובים על הסוסים מתרחשת כל שעה עגולה.
בחודשים ספטמבר – יוני 11:00-14:00
בחודשים יולי – אוגוסט בין השעות 10:00-12:00
מול הארמון נראה את כיכר אוריינטה המרשימה, במרכז הכיכר נמצא פסלו של המלך פליפה ה-4, המוקף בצמחייה מסוגננת, ומסביב לכיכר נראה פסלים נוספים של מלכים ששלטו בתקופות קדומות יותר. בתחילה תיכננו לשים את הפסלים האלה על ראש הארמון, אך מפאת כובדם הוחלט להניח אותם בכיכר שמול הארמון.
שני – שבת: 10:00-18:00
ראשון: 10:00-16:00
אל היעד הבא
אל היעד הבא
התחושה המלכותית לא מסתיימת כאן, ונעבור כעת לחלק נוסף שהיה שייך למלכים, הלוא הם הגנים המלכותיים של הארמון. כשכיכר אוריינטה בגבנו והארמון המלכותי מולנו נפנה ימינה (צפונה) לרחוב Calle de Bailén וכ100 מטרים לאחר הארמון מצד שמאל נראה כניסה לגני סבטיני.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
התיאטרון המלכותי
בכיכר אוריינטה נמצא התיאטרון המלכותי שנחנך בשנת 1850 ע"פ דרישתה של המלכה אליזבת השנייה. בעקבות בניית הרכבת התחתית של מדריד, ניזוק התיאטרון, ולאחר שיפוץ נפתח מחדש בשנת 1966. בשנת 1969 אירח את האירוויזיון. ניתן לסייר בתיאטרון בסיור מודרך בתשלום. מלבד הביקור בתיאטרון, ישנה מרפסת עם נוף מדהים לכיוון הארמון המלכותי, שממנה נהגו מלכי ספרד לנפנף להמונים שהתקהלו בכיכר.
Jardines de Sabatini
לאחר יום מלא בחוויות, במראות חדשים ובהיסטוריה של מדריד, הגיע הזמן לקחת פסק זמן, ולהנות מהרוגע והפסטורליות של האזור הטבעי והירוק הצמוד לארמון – גני סבטיני.
גני סבטיני אלה גנים מלכותיים, המעטרים את החזית הצפונית של הארמון. הגנים מלאים בצמחים המסודרים בדוגמאות גיאומטריות סימטריות, במרכזם בריכה דקורטיבית, מזרקות ופסלים של מלכי ספרד. הגנים הם פינה שלווה לצפות ממנה בארמון, ולהתרשם מזווית נוספת שלו. הגנים נפתחו בשנת 1978, ונקראים על שמו של אחד מאדריכלי הארמון.
ראשון – שבת: 09:00-22:00
הפינה של דובי
לגני סבטיני מומלץ להגיע מעט לפני השקיעה, ולהנות ממראות מהממים של צבעי השמיים משתקפים במים, ונוסכים אווירה קסומה. גם הארמון מתכסה בחשכה ואורותיו נדלקים. שעות אלה הן גם זמן מצויין לצילומים עם תאורה טבעית הכי טובה שיש.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
שער סן ויסנטה
השער שאנו רואים אינו השער המקורי, אפשר לראות שהוא נראה חדש מדי יחסית לתקופות שבהן בנו שערי כניסה לעיר. הוא נבנה לראשונה בשנת 1726, והיווה שער כניסה לעיר כחלק מהחומה שהקיפה אותה. בשנת 1890 פירקו אותו, כדי לשפר את תשתיות התחבורה באזור. לרוע המזל לא הצליחו למצוא את חלקי השער כדי להחזיר אותו למקומו, למרות שנעשו מאמצים רבים לאתרם. עיריית מדריד החליטה לבנות מחדש שחזור של השער לפי תמונה שהייתה בידם, והוא נפתח בשנית ב1995. 
קמפו דל מורו
גנים מקסימים ומטופחים, הנמצאים למרגלות הגבעה עליה שוכן הארמון המלכותי. בעבר כאשר גרה בארמון משפחת המלוכה, הגנים היו חלק מהארמון והיו סגורים אך ורק לבני משפחת המלוכה ומבקריהם. כיום הגנים פתוחים לקהל הרחב. מהגנים ישנה תצפית מרהיבה על הארמון, במרכז הגנים מוצבת מזרקה המוקפת פרחים, ומסביב ישנן שדרות רחבות, ומבנים עתיקים המסתתרים בין העצים.
