מסלול מומלץ במילאנו
ביום השני שלנו במילאנו נכיר לעומק את ההיסטוריה של העיר, ונבין את חשיבותו של לאונרדו דה וינצ'י להתפתחותה של מילאנו. נעבור בין מספר שערי ניצחון שחלקם היו שערי העיר בעבר, נבקר בטירה ענקית ומרשימה ששימשה לאורך השנים לדברים שונים כמו ארמון ומצודה להגנה על העיר. נבקר בכנסיית שבה נמצא אחד מציורי הקיר הכי מפורסמים. אך לא רק היסטוריה יהיה לנו ביום הזה, נברח משאון העיר, ונבקר בפארק הכי גדול במילאנו. ולעת ערב, נלך לאחד המקומות המובילים בעיר לבילוי משעת השקיעה ולתוך הלילה.
ביום השני שלנו במילאנו נכיר לעומק את ההיסטוריה של העיר, ונבין את חשיבותו של לאונרדו דה וינצ'י להתפתחותה של מילאנו. נעבור בין מספר שערי ניצחון שחלקם היו שערי העיר בעבר, נבקר בטירה ענקית ומרשימה ששימשה לאורך השנים לדברים שונים כמו ארמון ומצודה להגנה על העיר. נבקר בכנסיית שבה נמצא אחד מציורי הקיר הכי מפורסמים. אך לא רק היסטוריה יהיה לנו ביום הזה, נברח משאון העיר, ונבקר בפארק הכי גדול במילאנו. ולעת ערב, נלך לאחד המקומות המובילים בעיר לבילוי משעת השקיעה ולתוך הלילה.
Arco della Pace
למרות ששער ניצחון זה אינו משערי הניצחון המפורסמים והמתויירים בעולם. מיקומו של השער בין שדרת סמפיונה לפארק סמפיונה, הופך אותו לאחד מיעדי התיירות המובילים בעיר. אך מלבד היותו יעד תיירותי, הוא מקום חשוב עבור תושבי העיר, מקום שמזכיר להם מה מילאנו עברה לאורך השנים ומה קרה לה עד שהיא הפכה לעיר המובילה שהיא היום.
דרך שער זה. הבנייה החלה בשנת 1807, אך לאחר הפסדו בקרב ווטרלו בשנת 1815, הופסקה הבנייה. בסופו של דבר, בניית השער הושלמה בשנת 1838 על ידי האימפריה האוסטרית, ששלטה באזור באותו הזמן. לאחר שבניית השער נמשכה והושלמה על ידי השלטון האוסטרי ולא על ידי נפוליאון, בוצעו בשער מספר שינויים לעומת התכנון המקורי: התבליטים המצויירים על השער מתארים אירועים שקרו באיטליה ובמילאנו. פסלי הסוסים על ראש השער פנו בתחילה לכיוון פריז, אך לבסוף סובבו אותם וכעת הם פונים לכיוון מרכז העיר מילאנו.
השער מעוצב בסגנון ניאו-קלאסי, המקנה לו מראה מפואר ומרשים. הוא מתנשא לגובה של 25 מטרים ובולט מאוד בסביבתו. השער הוא ביטוי להשפעה הרומית ומזכיר שערי ניצחון שנבנו באותה תקופה ולסגנון האדריכלי של המאה ה-19 באיטליה.
צד אחד של השער הוא שדרת סמפיונה, שדרה מרכזית ורחבת ידיים בה תוכלו למצוא מסעדות ובתי קפה לרוב. בנוסף זהו אחד מאזורי חיי הלילה המובילים של העיר. בצידו השני של השער תוכלו לראות את פארק סמפיונה המרשים בה תוכלו למצוא שלל פינות חמד לנוח בהם. כך שגם לאחר הביקור בשער הניצחון תוכלו למצוא שלל אפשרויות לבילוי.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
אחורי השער נמצא היעד הבא שלנו פארק סמפיונה. לפארק סמפיונה מספר כניסות, כשאתם עם הגב לשער והפנים לכיוון הפארק, אנו ממליצים להיכנס דרך הכניסה הימנית.
Parco Sempione
פארק סמפיונה נבחר כפארק האהוב על תושבי מילאנו ולא סתם. הפארק הענק משתרע על שטח של מעל 386 אלף מטר מרובע ותוכלו למצוא בו שלל פינות חמד רגועות וביקורים באתרים מעניינים.
שטחו של פארק סמפיונה, שימש גני הארמון של משפחת ויסקונטי, ולאחר מכן הורחב על ידי משפחת ספורצה. הגנים היו חלק מטירת ספורצסקו ושימשו כשדות חקלאיים ואזור ציד. לאחר איחוד איטליה שטחים אלו עברו לרשות עיריית מילאנו, והיא החליטה לבנות בהם פארק לרווחת תושבי העיר. הפארק עצמו נבנה בין השנים 1888-1894 לפי תוכניתו של האדריכל אמיליו אלמניה.
אחידים הנותנים תחושה כאילו הכל צמח במקום באופן טבעי ולא מתוכנן. כמו כן בגנים האנגליים הוסיפו בריכות נוי שנראות טבעיות ולא מלאכותיות.
אם אתם מבקרים בגן בשעות הבוקר מומלץ להביא איתכם מצרכים ולעשות פיקניק בשטחי הגן. זוהי חוויה ייחודית ומעניינת. תוכלו לענות מהאוויר הצח שבשטחי הגן, להנות מציוץ הציפורים ולראות את תושבי העיר שחלקם עושים ספורט וחלקם באים להנות מהשלווה שבמקום.
בגלל ששטח הפארק כל כך ענק הוסיפו בו אתרים מעניינים ששווה לעצור בהם:
מגדל ברנקה – מן המגדל שמתנשא לגובה של מעל 100 מטרים, תוכלו לראות נוף פנורמי של העיר מילאנו. בימי ראות טובים תוכלו לראות אפילו הרי האלפים. המגדל נבנה בשנת 1933 כחלק מתערוכת טרינאלה, זוהי תערוכה לאדריכלות ועיצוב שנערכת בעיר אחת ל3 שנים.
מוזיאון טריאנלה – זהו מוזיאון לעיצוב שבו יש תערוכות קבועות ותערוכות מתחלפות. מוזיאון זה מוקדש לחגיגת האבולוציה של העיצוב, מימיו הראשונים ועד לביטוייו הנוכחיים. עם אוסף עצום של חפצים, החל מרהיטים ועד עיצובים גרפיים, המוזיאון מציע סקירה מקיפה של האופן שבו עיצוב עיצב את חיינו.
ארינה ג'יאני בררה – אחד מהמקומות הכי מיוחדים בפארק, בעיקר בגלל ההיסטוריה המרשימה שלו. הארנה נבנתה בשנת 1806 על ידי האדריכל לואיג'י קנוניקה ונפתחה לקהל הרחב ב-18 באוגוסט 1807. המטרה המקורית לבניית האצטדיון הייתה לשמש כבמה לאירועים תרבותיים וספורטיביים. באיצטדיון זה שיחקו בעבר 2 קבוצות הכדורגל המובילות של העיר ובין הגדולות בעולם: אינטר מילאנו וAC מילאן. גם כיום הארנה משמשת כמגרש כדורגל ואף הופיעו בה אומנים מוכרים כמו: רדיוהד ולני קרביץ. לראות איצטדיון כזה שנבנה לפי מעל 200 שנים והשתמר בצורה כל כך מרשימה זו בהחלט חוויה מיוחדת.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
פארק סמפיונה הוא פארק ענק ומרשים. היעד הבא שלנו נחשב כחלק מהשטח של הפארק, הוא נמצא בקצה השני של הפארק ביחס לשער השלום.
Castello Sforzesco
בלב העיר מילאנו נמצא מבצר מרשים ומיוחד, אשר במרוצת השנים שימש גם כארמון. כיום, יש בו מספר מוזיאונים והוא אחד האתרים התיירותיים המובילים בעיר. בקסטלו ספורצסקו תוכלו לגלות את ההיסטוריה של מילאנו ולהתרשם מאחד המבנים העתיקים של העיר.
המבצר לארמון הגדול והמרשים. הבחירה לבנות מבצר במקום הזה לא הייתה מקרית. המיקום המרכזי שלו בעיר היה אידיאלי להגנה ולשליטה על האזור.
במהלך השנים, הארמון עבר שינויים רבים. במאה ה-16, תחת שלטון הספורזה, הוא הומר לאחד הארמונות המרשימים ביותר באירופה. אך הוא לא נשאר כך לאורך זמן. במאה ה-17, במהלך מלחמות הרפובליקה הצרפתית, הארמון ניזוק באופן חמור. במאה ה-19, תחת שלטון האימפריה האוסטרית, החלה תהליך של שיקום ושיפוץ. הארמון הומר למוזיאון, והיום הוא מארח את אחד האוספים הגדולים ביותר של אמנות וארכיאולוגיה באיטליה.
כאשר אתם מתקרבים לקסטלו ספורצסקו, הדבר הראשון שתראו הוא החומות האבנים הגבוהות והמרשימות של הארמון. אתם כבר יכולים להתפעל מהמבנה המרשים שעומד בפנינו. המבנה הזה, המוקף בתעלות ובגנים ירוקים, הוא כניסה מרשימה לעולם של היסטוריה ואמנות. האדריכלות של הארמון היא תוצאה של מאות שנים של שינויים, התפתחויות ושיפוצים, אך מה הופך אותו לכל כך מיוחד?
הארמון נבנה בסגנון האדריכלות הגותי, אך עם השנים נוספו לו גם אלמנטים מאדריכלות הרנסנס. הבחירה בסגנון הגותי הייתה טבעית לתקופה בה נבנה הארמון, והיא משקפת את הצורך להגן על הארמון ולהרשים את המבקרים. הסגנון הגותי מזוהה בעיקר בצורת החלונות הגבוהים והחדים, הכפופים בצורת קשת. הצורה הזו מאפשרת הכנסת אור רב לתוך הארמון, ובמקביל מגנה עליו מפני התקפות. בנוסף, הטירה מוקפת בחומות גבוהות ובחפרים, שהיו מטרתם להגן על הארמון מפני כוחות אויב. במהלך השנים, כאשר משפחת ספורזה הגיעה לשלטון, הוסיפו אלמנטים מהאדריכלות הרנסנס. אלמנטים אלה הוסיפו יוקרה לארמון. הם הוסיפו פיסולים, ציורים וקישוטים אחרים המציינים את התקופה הרנסנסית.
מבחינה אדריכלית, קסטלו ספורצסקו הוא מעין מוזיאון חי, המציג את ההתפתחות של האדריכלות האיטלקית במאה ה-15 וה-16. המבנה הוא תעודה לאיך האדריכלות השתנתה והתפתחה, ואיך היא השפיעה על אדריכלות אחרת ברחבי אירופה. אחת התכונות המיוחדות של הארמון היא השער הגבוה שבכניסה הראשית. הטור הזה, הנקרא "תור דל פילארט", הוא אחד המגדלים המרשימים ביותר באיטליה, והוא מציע נוף מרהיב לעיר מילאנו.
בכניסה הראשית, תתקלו בתור דל פילארט, המגדל המרכזי של הארמון. המגדל הזה, עם השער הגבוה והמרשים, הוא הכניסה הראשית למתחם. מומלץ להרים את הראש ולהתרשם מהפיסולים והקישוטים המפוארים של המגדל. בתוך הארמון, ההפתעות רק מתחילות. הארמון מארח מספר מוזיאונים, כל אחד מהם מציע חוויה שונה. אחד המוזיאונים המרשימים הוא המוזיאון הארכיאולוגי, שבו תוכלו לראות את ההיסטוריה העתיקה של מילאנו.
אך האמנות האמיתית מתחילה בפינקוטקה, הגלריה האמנותית של הארמון. כאן תוכלו לראות יצירות מאת אמנים מפורסמים כמו לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו. אל תפספסו את "רימון הקרב" של דה וינצ'י, אחת היצירות המרשימות ביותר בגלריה. נוסף לאמנות, הארמון מציע גם חוויה אדריכלית. החדרים הרבים בארמון מציגים את סגנונות הבנייה השונים של התקופות השונות. התקרות הגבוהות, הקישוטים המפוארים והחלונות הגדולים הם רק חלק מהאלמנטים האדריכליים המרשימים. אחרי הביקור בתוך הארמון, אל תשכחו לצאת לגנים המטופחים שבחוץ. הגנים הם מקום מושלם להתרענן, להנות מהשקט ולהתרשם מהנוף המרהיב של הארמון מבחוץ.
קסטלו ספורצסקו במילאנו מציעה חוויה מרתקת של היסטוריה, אמנות ואדריכלות. הארמון, שנבנה במאה ה-14, מספר את סיפורה של העיר מילאנו דרך השנים, מהימים בהם הוא שימש כמבצר ועד להיותו אתר תיירותי מרכזי. האדריכלות הגותית המרשימה של הארמון, בשילוב עם היצירות האמנותיות המפוארות שבתוכו, הופכת את הביקור בו לחוויה בלתי נשכחת.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לאחר הביקור בטירה המרשימה והמיוחדת, נמשיך ליעד הבא שלנו ואל אחד מציורי הקיר המפורסמים בעולם. צאו מהטירה לכיוון כיכר Cairoli, בה תוכלו לראות את פסלו של ג'וזפה גריבלדי שהוא גיבור לאומי באיטליה. בכיכר פנו ימינה אל רחוב Foro Buonaparte, המשיכו בה עד שתגיעו לכיכר נוספת בה תפנו שמאלה אל רחוב Via Giosuè Carducci, ובפנייה השלישית תפנו אל רחוב Corso Magenta. ברחוב זה נמצאת כנסיית סנטה מריה דלה גרציה ובה הציור המפורסם "הסעודה האחרונה".
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
כנסיית סן מאוריציו
הכנסייה נבנתה בשנת 1503 והיא חלק ממונסטרו מאג'ורה, אחד מהמנזרים הגדולים ביותר במילאנו. כנסיית סן מאוריציו והמנזר שנמצא לידה מהווים את אחת היצירות המרשימות ביותר של הרנסנס האיטלקי במילאנו. המקום הוקם על ידי האחיות הבנדיקטיניות, שביקשו להקים בית עבודה לאל.
הכנסייה מיוחסת לסגנון הרנסנס האיטלקי, שהיה פופולרי באותו הזמן. היא מציגה את ההשפעות האיטלקיות הטיפוסיות: קירות גבוהים, חלונות גדולים וציורי תקרה מרהיבים. היא משקפת את התרבות והאמנות של אז, עם דגש על הרמוניה ופרופורציה. הפרטים המורכבים והציורים המרהיבים בכנסייה מספרים את סיפור האמנות וההיסטוריה של האזור.
למרות שהיא פחות מוכרת מאטרקציות אחרות במילאנו, הכנסייה הזו היא אחת היפות בעיר. הציורים המרהיבים על הקירות, התקרה המפוארת והאווירה המיוחדת הופכים את הביקור שם לחוויה בלתי נשכחת. אל תפספסו את הציורים המרהיבים של האמנים הגדולים של הרנסנס האיטלקי מספרים את סיפורי המקרא.
כנסיית סן מאוריציו היא הפנינה הנסתרת של מילאנו. היא מציעה חוויה תרבותית והיסטורית בלתי נשכחת, באווירה רומנטית ומיוחדת.
Santa Maria delle Grazie
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, היא אחת הכנסיות המיוחדות והמפורסמות ביותר במילאנו. אך לא בגלל ההיסטוריה שלה, האדריכלות או חשיבותה לנוצרים. הסיבה שבגללה הכנסייה כל כך מפורסמת היא ציור קיר מפורסם שנקרא "הסעודה האחרונה" שצוייר על ידי לאונרדו דה וינצ'י. ציור זה מושך אליו תיירים רבים מה שגורם לכנסיית דלה גרציה להיות אחד מאתרי התיירות הבולטים במילאנו.
האפסיס לכנסייה, וכן החליט כי הכנסייה תשמש כמקום קבורה למשפחת ספורצה. אשתו של לודביק ספורצה הייתה הראשונה שנקברה במקום.
קשה להתעלם מהיופי הארכיטקטוני של סנטה מריה דלה גראציה. הכנסייה הזו, אשר מצויה בלב העיר, היא דוגמה מושלמת לארכיטקטורה הרנסנסית האיטלקית.
הכנסייה שנבנתה בסגנון הרנסנס האיטלקי, סגנון שהתפתח באיטליה במאה ה-15 והפך לאחד המרכזיים באירופה. הרעיון המרכזי של הרנסנס הוא לשוב לעקרונות הקלאסיים של הארכיטקטורה הרומית והיוונית. הסגנון מציין את החזרה לאידיאולוגיה של ההתפתחות האנושית וההתפרצות האינטלקטואלית. בזמן הבניית הכנסייה, מילאנו הייתה בשיאה התרבותי והפוליטי. הדוכסים של מילאנו, משפחת ספורצה, רצו להראות את העוצמה וההשפעה שלהם דרך אמנות וארכיטקטורה. הבחירה בסגנון הרנסנס הייתה ברורה – הוא הציג את החידוש, היופי וההתפתחות האנושית.
הכנסייה היא פלא ארכיטקטוני בפני עצמה. הדבר הראשון שמבליט הוא הקיר החיצוני המרשים, המעוטר בפסלים ובפרטים אחרים המציינים את ההשפעה הרומית. אך האלמנט האמיתי המרשים הוא הכיפה המרשימה של הכנסייה. היא מצויה במרכז הכנסייה ומצוירת בצורה מושלמת, המציינת את השמיים והאלוהות.
אך היהלום האמיתי של הכנסייה, ובעצם מה שהפך אותה מעוד כנסייה לאחד מהיעדים התיירותיים המובילים של העיר זה כמובן, "הסעודה האחרונה" של ליאונרדו דה וינצ'י. היצירה הזו, הממוקמת בקיר הצפוני של המנזר, היא אחת היצירות הגדולות ביותר בעולם האמנות.
לאונרדו דה וינצ'י צייר את היצירה המדהימה הזו בין השנים 1495-1498. הציור שאנו רואים היום הוא שחזור של היצירה המקורית שצייר דה וינצ'י. הוא ניסה לצייר בסגנון שבעצם מפתח את סגנון הפרסקו (טכניקת ציורי קיר שהתמשו בה). אך הטכניקה הזו לא עבדה כראוי, נוסף על כך שהציור צויר על קיר צפוני כך שהוא צבר לחות, כל שקל להבין מדוע לא עבר זמן רב עד שהציור נפגע והחל להתפורר. מספר רב של אמנים ניסו לשחזר את היצירה הזו, מה שהם לא הבינו שזה בוצע בסגנון אחר ולכן כל נסיונות השחזור רק פגעו בציור. רק במאה ה-20 עם התפתחות הטכנולוגיה, הצליחו להבין כיצד דה וינצ'י צייר את הסעודה האחרונה והצליחו לשחזר אותה.
כיום, רוב המבקרים שמגיעים לכנסייה מגיעים על מנת להתרשם מיצירת ה"סעודה האחרונה". זוהי באמת היצירה הכי מרשימה ומפורסמת בכנסייה. אך אם כבר הגעתם עד כאן, נצלו את הזמן להביט גם בשאר חלקי הכנסייה היפה.
שני – שבת: 07:00-13:00, 15:00-19:30
ראשון: 07:30-12:30
15:00-21:00
אל היעד הבא
אל היעד הבא
בסיום היום שלנו נגיע לאחד המקומות היפים והמיוחדים של מילאנו. רובע התעלות הוא אזור שוקק חיים בשעות הערב ומקום בילוי לתיירים ותושבי העיר כאחד. אפשר להגיע אליו ברגל בהליכה של כחצי שעה, או באמצעות טראם. מהכנסייה תצאו אל רחוב Corso Magenta, כשהכנסייה בגבכם פנו ברחוב זה ימינה, תמשיכו בו עד שתגיעו אל רחוב Viale S. Michele del Carso בו תפנו שמאלה ותגיעו לתחנת טראם מספר 10. בטראם תסעו 9 תחנות עד לתחנת P.za Ventiquattro Maggio. זה נקודת ההתחלה שלנו ברובע נאבילי.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
בנייתה של בזיליקת סנט אמברוג'יו החלה בשנת 379 לספירה, והיא נבנתה על ידי אמברוזיוס, ארכיבישוף מילאנו, שאחריו היא גם נקראה. הוא החליט לבנות את הבזיליקה כדי לאחד את הקהל הנוצרי בעיר. הבזיליקה שאנו רואים היום היא שיפוץ והרחבה של הבזיליקה המקורית שבוצע במאה ה-12.
הבזיליקה מיוחסת לסוג הארכיטקטורה הרומנסקית, אך כמו רבות אחרות באיטליה, היא משלבת גם אלמנטים גותיים. הארכיטקטורה הרומנסקית מייחסת חשיבות רבה לפרטים הגדולים והמרשימים, וזה בדיוק מה שתרגישו כאשר תגיעו למקום.
בפנים, תוכלו להתפעל מהפסלים, הציורים והויטראז'ים המרהיבים. מחוץ לבזיליקה, הגן המטופח מציע מקום של שלווה בלב העיר הדינמית. לא כדאי לפספס את הקריפטה התת-קרקעית, שבה נמצאים הקברים של אמברוזיוס ושל קדושים אחרים.
בלב מילאנו, העיר האופנתית והמודרנית של איטליה, מסתתר אחד המוזיאונים המרשימים ביותר באירופה: מוזיאון המדע והטכנולוגיה לאונרדו דה וינצ'י. כאשר אנו חושבים על לאונרדו, אנו מכירים אותו כאחד הציירים המפורסמים בעולם. בין יצירותיו המפורסמות: "הסעודה האחרונה" ו"המונה ליזה". אך לאונרדו דה וינצ'י לא עסק רק בציור אלא בתחומים רבים אחרים: כגון הנדסה, מדע, מתמטיקה ועוד. מוזיאון זה נותן הצצה לחחיו של דה וינצ'י ולעוד תחומים הקשורים למדע וטכנולוגיה.
המוזיאון נבנה בשנת 1953, והוא ממוקם במתחם בו היה בעבר מנזר עתיק. לכן,המוזיאון משלב בתוכו אדריכלות גותית מהמאה ה-16, אשר הייתה פופולרית באזור מילאנו באותו הזמן. המבנה מציע חלונות גבוהים, אבנים מעוטרות וקשתות מרשימות. האדריכלות הזו משקפת את התקופה בה נבנה המנזר ומשלבת בין ההיסטוריה לבין המודרניזם של התצוגות.
הרעיון להקים את המוזיאון הגיע מהרצון להנציח את יצירותיו של לאונרדו דה וינצ'י ולהביא את תרומתו למדע ולטכנולוגיה לקהל הרחב. במהלך השנים, המוזיאון התרחב וכלל גם תצוגות מגוונות אחרות הקשורות להיסטוריה של המדע והטכנולוגיה באיטליה ובעולם.
המוזיאון הוא לא רק מקום המציע היסטוריה, אלא גם מקום המציע חוויה. הוא מציע מגוון תערוכות המסבירות על התפתחות המדע והטכנולוגיה באיטליה ובעולם. המבקרים יכולים לראות מודלים של מכונות שנוצרו על ידי לאונרדו דה וינצ'י, להתנסות בסדנאות ובפעילויות מעשיות, ולהתרשם מההמצאות המודרניות המציגות את החידושים האחרונים בתחום המדע. במהלך הביקור, אל תפספסו את הגלריה המרשימה המציגה את ההיסטוריה של התעופה, את הסירות הקדומות ואת התערוכה המרשימה על החלל.
וכמובן אסור לפספס את החלל בו נמצאים המצאותיו ויצירותיו של איש על שמו נקרא מוזיאון זה.הגלריה המרשימה של לאונרדו דה וינצ'י, המציגה את המכונות שהוא יצר, הסטודיו הווירטואלי שבו ניתן לחוות את המכונות שהוא המציא באופן מעשי.
לסיום, המוזיאון הוא לא רק מקום ללמידה, אלא גם מקום לחוויה ולהנאה. הוא מציע לכם את האפשרות להתרשם, ללמוד ולהתנסות בצורה מעשית במכונות ובהמצאות ששינו את פני ההיסטוריה.
Navigli
אם אתם מכירים את תעלות המים העוברות בין הבתים בונציה, אולי תתפלאו לשמוע שגם במילאנו יש שכונה כזו. רובע נאבילי נקרא גם רובע התעלות בגלל התעלות שעוברות במרכזו. כיום, אזור זה נחשב לאחד מאוזרי הבילוי של העיר, ובשעות הערב הוא שוקק חיים.
שתי כנסיות ותיקות ומרשימות שנבנו שתיהן במאה ה-4 והם מהכנסיות העתיקות ביותר של העיר הכנסיה הראשונה היא: כנסיית סנט אוסטורג'ו והשנייה: בזיליקת סן לורנצו. כנסיות אלה אינן נחשבות לחד מאתרי החובה ברובע נאבילי, מומלץ להיכנס אליהם רק את חובבים כנסיות ומבנים עתיקים.
כבר שתתחילו לעלות לכיוון הרובע תוכלו לראות מצד ימין שלכם תעלה רחבה. בגדות התעלה תוכלו לראות רבים מתושבי העיר יושבים ושותים אפרול שפריץ. בצד שמאל שלכם תוכלו לראות 2 רחובות מהן יוצאות תעלות. בהם תוכלו למצוא שלל מסעדות, בתי קפה, גלידריות וברים.
התעלה שיוצאת מרחוב Ripa di Porta Ticinese, נקראת התעלה הגדולה, היא התעלה הגדולה ביותר ברובע ואורכה הוא כ50 קילומטרים. היא נבנתה על מנת להביא מים לעיר מנהרות סמוכים. במהלך השנים הטילו על לאונרדו דה וינצ'י לשפץ ולהרחיב אותה, כך שעברו בה ספינות שהביאו סחורה לתושבי העיר. כתוצאה מכך, גרו לידה סוחרים שקיבלו את הסחורה. לאחר התפתחות שינוע הסחורות בעולם, האזור הפך לאח מהאזורים השיקים של העיר ולמקום שבו הוא עמוס בתושבי העיר ובתיירים בעיק בשעות ערב.
נסו להגיע לרובע לקראת השקיעה, תוכלו לבחור לכם שלל מקומות מיוחדים ויפים מהם תוכלו לצפות בשקיעה המדהימה של מילאנו. לאחר מכן תוכלו לקחת סירה שתשיט אתכם לאורך התעלה ותוכלו לראות את הרובע מזווית שונה. תוכלו לשבת באחד מהמסעדות או הברים הפזורים לאורך התעלה, לשוטט בין חנויות האמנים, אן לשבת עם משקה על גדות התעלה.
רובע נאבילי זהו ללא ספק אחד המקומות המיוחדים ביותר לסיים בו את היום במילאנו.
