פוארטה דל סול

אחת הכיכרות המרכזיות והסואנות ביותר בספרד – פוארטה דל סול, או בתרגום חופשי ״שער השמש״. הכיכר נקראת כך מכיוון שהיא בצורת חצי עיגול, וממנה יוצאים שישה רחובות, שממעוף הציפור נראים ממש כמו קרני שמש.

בעבר עברה באמצע הכיכר ״החומה של מדריד״, אחת מחמש החומות שהקיפו את העיר מדריד. חומות אלה, נבנו בתקופות שונות בהיסטוריה, החל מימי הביניים ועד המאה ה-19. המטרה של חלקן הייתה הגנתית או צבאית, ושל אחרות שליטה עירונית או גביית מיסים. בעזרת החומה היה קל להבדיל בין מי שגר בתוך העיר לאלה שגרו מחוצה לה. בסוף המאה ה-19, בגלל גידול באוכלוסייה ובעקבות המהפכה התעשייתית, הרסו את החומות כדי להגדיל את העיר ולאפשר תנועה נוחה יותר.

אחת הסיבות שבגינן נתחיל את הטיול במדריד דווקא כאן, היא שבכיכר הזו נמצאת לוחית נקודת זירו – מנקודה זו מודדים את כל המרחקים והכבישים במדריד.

מול הכיכר נראה את בית הדואר (Real Casa de Correos). למרות שמו, כיום לא נמצאים בו משרדי הדואר, אך כשהוא הוקם בשנת 1768 שכן בו בית הדואר המרכזי. המבנה עבר מספר גלגולים ובימי שלטונו של המלך פרנקו שימש כמטה המשטרה המרכזי, וכיום שוכנת בו מועצת הקהילה המקומית של מדריד.

על גג המבנה ניתן לראות את מגדל השעון. בכל ערב ראש השנה האזרחית המונים מתאספים בכיכר, ובשעה 00:00 אוכלים 12 ענבים, אחד על כל צלצול של השעון. הספרדים מאמינים כי מנהג זה יביא לשנה משגשגת ופורייה.

בנוסף ניתן לראות בכיכר את פסלו של המלך קרלוס, שהיה מלך ספרד במאה ה-18, וכן את פסל הדוב אוכל תות שהוא סמלה של העיר מדריד.

אנקדוטה מעניינת על סמלה של העיר מדריד , קודם כל מדובר בדובה ולא בדוב
בוודאי תשאלו את עצמכם מה הקשר בין דובים למדריד? ישנן גרסאות רבות לכך, אך הגרסה הרווחת ביותר היא שבעבר חיו דובים באזור שבו נמצאת כיום מדריד. טעות נוספת בשמו של הפסל – לא מדובר בעץ תות אלא בעץ שנקרא מדרוניו, שפירותיו משכרים ולכן הם אהובים על הדובים, שמסתובבים שיכורים לאחר שאכלו את הפרי, וזה מה שקורה גם לכל מי שמבקר בעיר. הדוב מסמל את הכוח והעוצמה של הממלכה הספרדית, האדמה שבבסיס הפסל מסמלת יציבות, העץ מסמל את הכנסייה, והפרי המתוק – את טעם החיים. וכך האיחוד של הסמלים יחד מייצג את העיר מדריד.