פארק אואנו

פארק אואנו, אחד הפארקים הציבוריים הוותיקים והאהובים ביותר בטוקיו, נבנה בתקופת מייג'י והוקם בשנת 1873. אולם, סיפורו של הפארק מתחיל עוד קודם לכן, עם יסודו של מקדש קאנאייג'י (Kaneiji) בתקופת אדו.

מקדש קאנאייג'י, הממוקם בשטח הפארק, הוקם במאה ה-17, המקדש נבנה במטרה להגן על אדו (כיום טוקיו) מפני רוחות רעות שהגיעו מכיוון צפון-מזרח. במהלך השנים, מקדש קאנאייג'י התפתח והפך למתחם דתי גדול ומפואר, עם עשרות מבנים ופגודות. השטח הסובב את המקדש היה אזור ירוק ופסטורלי, המלא בעצים, בריכות ומקומות תפילה.

במהלך מלחמת בושין (1868-1869), מאבק אזרחי שפרץ בעקבות נפילת שושלת טוקוגאווה, אזור אואנו היה זירת קרבות משמעותית. המלחמה הסתיימה בניצחון כוחות הקיסר מייג'י והובילה לשינויים דרמטיים במבנה הפוליטי והחברתי של יפן. לאחר המלחמה, רבים מבנייני המקדש נהרסו או נפגעו בצורה קשה. 

בעקבות השינויים שהביאה תקופת מייג'י, החלה יפן במאמץ מואץ של מודרניזציה. במסגרת זו, הוחלט להפוך את אזור אואנו לפארק ציבורי – הראשון מסוגו ביפן. בשנת 1873, במסגרת חקיקה שהועברה לשיפור איכות החיים של תושבי טוקיו, הוקם פארק אואנו על שטח מקדש קאנאייג'י.

הקמת הפארק הייתה חלק ממאמץ כולל לשיפור הסביבה העירונית, לספק לתושבים מקום מרגוע ונופש, ולהציג לעולם את יפן כמדינה מתקדמת ומודרנית. הפארק נבנה בהשראת הפארקים הציבוריים המודרניים שהיו נפוצים באירופה ובארצות הברית באותה תקופה.

במהלך המאה ה-20, פארק אואנו עבר שיפוצים והרחבות רבים. בשנת 1882, הוקם גן החיות של אואנו – גן החיות הראשון ביפן – במטרה לחנך ולבדר את הציבור. הגן זכה לפופולריות רבה והפך לאטרקציה מרכזית בפארק.

באותן שנים נוספו לפארק גם המוזיאונים המפורסמים שלו: המוזיאון הלאומי של טוקיו, המוזיאון הלאומי לאומנות מערבית, המוזיאון הלאומי למדעי הטבע, ומוזיאון שאיטו. כל אחד מהמוזיאונים הללו הביא עמו תרבות וידע ייחודיים, והפך את פארק אואנו למרכז תרבותי מוביל בטוקיו.