מסלול מומלץ ברומא
במהלך היום הקרוב תגלו צדדים נוספים של רומא – כאלה שמציעים מפגש מושלם בין שקט ושלווה לבין דינמיות סוחפת. אתם עומדים לצאת למסע שייקח אתכם בין פינות ירוקות עוצרות נשימה, שם תוכלו לקחת נשימה עמוקה ולהתרשם מהטבע במיטבו, ואז תעברו אל לב ליבה של העיר, לאזורים שמלאים בתנועה, צבע ורעש שמאפיינים כל כך את הבירה האיטלקית.
היום הזה יאפשר לכם לחוות את רומא מזווית אחרת, כזו שמשלבת בין הרוגע של הטבע לבין הקצב התוסס של העיר. תשוטטו בין נקודות שמצטלמות כמו גלויה, תגלו פינות נסתרות ותחושו את הדופק האמיתי של המקום – כל זאת תוך כדי הליכה קלילה ונעימה ברחובות היפים ביותר של רומא.
במהלך היום הקרוב תגלו צדדים נוספים של רומא – כאלה שמציעים מפגש מושלם בין שקט ושלווה לבין דינמיות סוחפת. אתם עומדים לצאת למסע שייקח אתכם בין פינות ירוקות עוצרות נשימה, שם תוכלו לקחת נשימה עמוקה ולהתרשם מהטבע במיטבו, ואז תעברו אל לב ליבה של העיר, לאזורים שמלאים בתנועה, צבע ורעש שמאפיינים כל כך את הבירה האיטלקית.
היום הזה יאפשר לכם לחוות את רומא מזווית אחרת, כזו שמשלבת בין הרוגע של הטבע לבין הקצב התוסס של העיר. תשוטטו בין נקודות שמצטלמות כמו גלויה, תגלו פינות נסתרות
ותחושו את הדופק האמיתי של המקום – כל זאת תוך כדי הליכה קלילה ונעימה ברחובות היפים ביותר של רומא.
Villa Borghese
דמיינו לעצמכם טיול ברומא, עיר עתיקה ומלאת חיים. בין סמטאות צרות וקירות עתיקים, אתם מחפשים מקום להירגע, מקום של טבע ושלווה. לפתע, אתם מגלים את וילה בורגזה, פארק עצום ירוק ומרשים, פנינה ירוקה בלב ליבה של רומא. הפארק, המשתרע על שטח של 800 דונם, הוא השני בגודלו בעיר. והוא מציע למבקרים בו מגוון רחב של אטרקציות, החל מאמנות ותרבות ועד פעילויות ספורט ופנאי. בין אם אתם מחפשים מקום לערוך פיקניק משפחתי, לטייל לאורך אגם ציורי, או לבקר במוזיאונים מרתקים, וילה בורגזה הוא המקום המושלם עבורכם.
גן פרטי מפואר שיהווה ביטוי לעושר ולמעמד של משפחתו, ויעלה בגדולתו על כל גן אחר באיטליה.
בורגזה גייס את מיטב האדריכלים והאמנים של אותה תקופה, ביניהם ג'אקומו דלה פורטה, פלמיניו פונטציו וקאראווג'ו, כדי להגשים את חלומו. עבודות בנייה נרחבות החלו, ותוך זמן קצר הוקמו בגנים וילות מפוארות, מזרקות מרשימות, פסלים ייחודיים וגנים מעוצבים בסגנון גן עדן, וכל זאת תוך שילוב אלמנטים קלאסיים וחדשניים כאחד.
לאורך השנים עברו גני וילה בורגזה תמורות רבות. במאה ה-18 נפתחו הגנים לציבור הרחב, וזכו לפופולריות רבה בקרב תושבי רומא והמבקרים בה. במאה ה-19 עברה הבעלות על הגנים לידי משפחת בורגזה, אשר המשיכה להשקיע בפיתוחם ובתחזוקתם. בתקופה זו נוספו לגנים אטרקציות חדשות, ביניהם גלריה בורגזה, המכילה יצירות אמנות מרהיבות של אמנים ידועים כמו ברניני, טיציאן ורפאל; גן חיות קטן; ואגם ציורי. המאה ה-20 סימנה תפנית משמעותית עבור גני וילה בורגזה. בשנת 1903 נרכשו הגנים על ידי עיריית רומא, והפכו רשמית לפארק ציבורי. צעד זה הוביל לפתיחת הגנים לכלל הציבור ולשיפור משמעותי בתשתיות ובשירותים. במהלך המאה ה-20 עברו הגנים שיפוצים רבים, ותחת ניהולה של עיריית רומא הפכו לאחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר ברומא.
כיום, גני וילה בורגזה מהווים פנינה ירוקה בלב ליבה של רומא. שטחם העצום והמגוון של האטרקציות בהם מושכים אליהם מבקרים מכל הגילאים ומכל רחבי העולם. הפארק אהוב מאוד על תושבי רומא וגם על התיירים, מלבד האטרקציות המובילות בפארק ניתן לטייל בשבילי הפארק, לעצור לפיקניק או סתם לשבת ליד האגם. בפארק פזורים מספר חברות להשכרת אופניים/סאגווי ומכיוון שהיקף הפארק הוא כ6 ק"מ בהחלט מומלץ להשכיר כלי שיעזור לנו להגיע במהירות גדולה יותר לאתרים בפארק. כדאי להשכיר מחברה שניתן להחזיר את האופניים גם במקומות אחרים בפארק והכי מומלץ להחזיר במרפסת של גבעת פיצ'ו.
וילה בורגזה פינצ'אנה – נבנתה על פי תכנונו של החשמן בורגוזה. כיום יש בה מוזיאון המציג חפצי אומנות שאסף החשמן בורגוזה כולל פסלים של ברניני שהוזמנו על ידי שיפיונה בורגוזה, והם עומדים בדיוק במקום שאליו הוא ייעד אותם. חשוב לשים לב כי הכניסה מוגבלת בכמות האנשים, כל כניסה היא לשעתיים בלבד ואז מוציאים את כל המבקרים מהמוזיאון. מומלץ מאוד לרכוש כרטיסים דרך האינטרנט ולהגיע בשעה שנקבעה מי שמאחר לא נכנס. קניית כרטיסים במקום כמעט בלתי אפשרית בטח לא בעונות התיירות. בין המוצגים המפורסמים במקום: פסליו של ברניני דוד, דפנה ואפולו. ציוריו של קאראווג'ו כמו נער עם סל פירות ועוד רבים וטובים.
ביופארקו – גן החיות מחולק לאזורים גאוגרפיים שונים, המדמים את בית הגידול הטבעי של החיות. טיול בגן ייקח אתכם למסע מרתק בין יבשות וחיות מרתקות. גן החיות שם דגש על חינוך והגברת המודעות לשימור הטבע. לאורך המסלולים מוצבים שלטים אינפורמטיביים המספקים מידע מרתק על החיות ועל בית גידולן.
את הטיול בפארק נסיים במרפסת בגבעת פיצ’יו, ממנה נשקף נוף נהדר של העיר רומא. מתחתיה ממש נראה גם את כיכר דל פופולו זוהי גם הנקודה הבאה שלנו. (שימו לב כי אם שכרתם אופניים, סאגווי או כל אמצעי תחבורה אחר ניתן להחזיר את הכל תחבורה בנקודות שונות בפארק ולא תצטרכו לחזור למקום ממנו שכרתם. אם ניתן להחזיר ליד המרפסת מה טוב).
הפארק מציע פינות חמד נסתרות, פסלים המספרים סיפורים, מזרקות שבקסמן משתקפת האמנות האיטלקית וגנים שמעניקים מנוחה לנפש. מבקרים יכולים לצפות באוצרות אמנותיים, לטייל בשבילים הציוריים, להשתתף בסיורים מודרכים או לפשוט להתרווח על דשא בצל עצים מפוארים. המקום מספק מגוון רחב של אפשרויות לכל מי שמעוניין לחוות את רומא מזווית אחרת, להירגע מהלחץ של החיים המודרניים או לטעום מהיסטוריה חיה.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
אם סיימתם את הטיול שלכם בפרק וילה בורגוזה במרפסת פיציו, כנראה שראיתם מתחתכם את היעד הבא. בסמוך למרפסת תוכלו למצואמדרגות אשר יובילו אותכם אל כיכר דל פופולו.
Piazza del Popolo
כיכר דה פופולו, אחת הכיכרות המרשימות וההיסטוריות ביותר של רומא, מהווה צומת תרבותי, היסטורי ותיירותי שאסור לפספס. עם המיקום האסטרטגי שלה בפתחו של ויה דל קורסו, אחת מהרחובות המרכזיים והסואנים ביותר ברומא, כיכר דה פופולו מזמינה את המבקרים לטייל בין עבר להווה, במסע חווייתי שמחבר בין אמנות, ארכיטקטורה והיסטוריה.
קיסרים, חיילים, עולי רגל ותיירים הותירו את חותמם לאורך השנים.
פיאצה דל פופולו היא לא רק מקום, היא תיאטרון של חיים. זירת התרחשות לאירועים דרמטיים, חגיגות מפוארות, רגעים של אהבה ואכזבה. היא פסיפס אנושי ססגוני, שבו דמויות מכל רחבי העולם נפגשות, סיפורים נרקמים וחלומות מתגשמים. פתחו את הלב, פתחו את החושים, ותנו לעצמכם להיסחף בקסם של הכיכר.
יש מחלוקת האם פרוש שם הכיכר היא "כיכר העם" בתרגום חופשי מאיטלקית או שמא מדובר במילה מהשפה הלטינית שמשמעותה "עץ צפצפה" ויש הטוענים כי בכיכר עמד עץ צפצפה מרשים.
הכיכר צמודה לחומה שהקיפה את רומא בעת העתיקה, ובצד הצפוני של הכיכר נמצא "שער פלמינוס" או בשמו נכון להיום "שער דל פופולו" שממנו יצאה הדרך לכיוון צפון אל עיר הנמל רימיני. מהשער הייתה דרך ראשית שהובילה היישר אל אזור הפורום. גם היום ניתן ללכת על רחוב ויה דל קורסו שמוביל מכיכר דל פופולו עד כיכר ונציה.
במהלך השנים עברה פיאצה דה פופולו שינויים רבים. במאה ה-16 שופצה הכיכר על ידי האדריכל ג'אקומו דלה פורטה, אשר הוסיף לה מזרקות מרשימות ופסלים מרהיבים. במאה ה-19 עוצבה הכיכר מחדש על ידי האדריכל ג'וזפה ואלדי בסגנון הנאו-קלאסי. המאופיין בקווים נקיים, סימטריה ושימוש באלמנטים קלאסיים כמו עמודים, כותרות ופסלים. סגנון זה משקף את האידיאלים של תקופת הנאורות, שהדגישה את החשיבות של הסדר, ההיגיון והיופי.
במרכז הכיכר ניתן לראות אובליסק המתנשא לגובה של 36 מטר הנקרא "אובליסק פלמינו". הוא הובא לרומא ממצרים בשנת 10 לפני הספירה ושכן תחילה בקירקוס מקסימוס אך בשנת 1589 בעקבות תכנון מחודש של העיר רומא הועבר לכיכר זו. המזרקה שנו רואים מסביב לאובליסק אינה המזרקה המקורית שהייתה, החליפו אותה על מנת לבנות מסביב לאובליסק מזרקה בעלת מאפיינים מצריים. המזרקה מתפצלת לארבע מזרקות על מנת לסמל את עונות השנה.
בצד הצפוני של הכיכר שוכנת כנסיית מריה דל פופולו שנבנתה בשנת 1099 כקפלה ובמרוצת השנים הפכה לכנסייה.
מהצד הדרומי של הכיכר יוצאות 3 רחובות: המערבית – ויה דל בבואינו, האמצעית – ויה דל קורסו, והמזרחית – ויה דל בבואינו.ובין הרחובות קיימות שתי כנסיות זהות במראה "סנטה מריה דאי מיראקולי" נבנתה בשנת 1681 ו"סנטה מריה אין מונטסנטו"שנבנתה בשנת 1679. שלושת הרחובות הללו עמוסים בחנויות ותיירים רבים באים לאזור זה על מנת לעשות "שופינג" מומלץ לטייל ברחובות אלו וברחובות החוצים אותם.
פיאצה דל פופולו היא מקום מיוחד מסיבות רבות. ראשית, היא מהווה שער כניסה מרשים אל תוך העיר העתיקה. שנית, היא מוקפת בארכיטקטורה עוצרת נשימה, הכוללת את הכנסיות התאומות, אובליסק מצרי עתיק ופסלים מרהיבים. שלישית, הכיכר היא מקום תוסס ותמיד מלא חיים, עם אמני רחוב, מוזיקאים, תיירים ומקומיים.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
כיכר דל פופולו מרשימה ומעוצבת בצורה מיוחדת. בין 2 הכנסיות הדומות מתחיל רחוב שנקרא Via del Babuino, זהו רחוב מיוחד מלא בחנויות יוקרה וחנויות בוטיק מעניינות. רחוב זה יוביל אותנו אל היעד הבא שלנו
Spanish Steps
המדרגות, העשויות שיש טרוורטין לבן, מזמינות אתכם לעלות עליהן, צעד אחר צעד, אל עבר נוף עוצר נשימה של העיר. לאורך המדרגות, תמצאו אמני רחוב מוכשרים, תיירים מכל רחבי העולם, וגם מקומיים שנהנים מקפה ומאווירה מיוחדת.
בראש המדרגות ניצבת כנסיית טריניטה די מונטי, פנינה ארכיטקטונית מהמאה ה-18, המעוטרת בציורי קיר מרהיבים. הכנסייה עצמה שווה ביקור, אך הנוף הנשקף מראש המדרגות הוא זה שבאמת יגנוב לכם את הלב. פיאצה די ספניה היא לא רק מקום יפהפה, אלא גם מקום טעון בהיסטוריה. כאן נפגשו אישים מפורסמים, התקיימו אירועים היסטוריים חשובים, ואפילו צולמו סרטים ידועים.
לשגרירות ספרד ששכנה/שוכנת במקום בתחילת המאה ה-18 נבנו המדרגות על מנת לקשר בין פיאצה די אספנייה לבין כנסיית טריניטה דיי מונטי.
בתחילת המאה ה-18, ממלכת צרפת וממלכת ספרד התחרו על השפעה פוליטית ותרבותית באירופה. ברומא, שתי הממלכות ניהלו מאבק שליטה על שטחים ועל נכסים. שגרירות ספרד שכנה למרגלות גבעה תלולה, מול כנסיית טריניטה די מונטי, שהייתה בבעלות צרפת.
הדיפלומט הצרפתי סטפנו גופייר ראה בגבעה הזדמנות ליצור קשר סמלי בין שתי המדינות. הוא יזם תחרות אדריכלים, ובחר בהצעה של האדריכל האלמוני פרנצ'סקו דה סאנקטיס. תוכניתו של דה סאנקטיס הייתה לבנות גרם מדרגות רחב ומרשים שיחבר בין שתי הכיכרות, פיאצה די ספניה ופיאצה דה טריניטה די מונטי.
קיימות שתי גרסאות לגבי מימון בניית המדרגות. גרסה אחת גורסת שגופייר מימן את הבנייה מכיסו הפרטי, כמחווה של רצון טוב. גרסה אחרת טוענת שהאפיפיור אורבנוס השמיני תרם את הסכום הנכבד של 20,000 סקודי, מתוך רצון לחזק את הקשרים בין הכנסייה הקתולית לבין שתי הממלכות.
המדרגות הספרדיות הן דוגמה מרהיבה לארכיטקטורת הבארוק המאוחרת. הן משלבות קווים אלגנטיים עם עיטורים עשירים, תוך יצירת מרחב ציבורי מרשים ורב-תכליתי. המדרגות בנויות משיש טרוורטין לבן, וחולקו לשלושה חלקים, המופרדים על ידי מדרגות רחבות. לאורך המדרגות מוצבים פסלים מרשימים, מזרקות יפהפיות, ועמודי תאורה עתיקים. הן משדרות תחושה של תנועה וחיוניות, מאפיינים אופייניים לאדריכלות הבארוק. המדרגות עצמן הופכות ליצירת אמנות חיה, המשתלבת בטבעיות עם הסביבה העירונית וההיסטורית של רומא. פרנצ'סקו דה סאנקטיס נתן דגש על ההרמוניה בין הכנסייה לפיאצה, כאשר המדרגות משמשות כגשר אדריכלי שמחבר בין שתי האזורים. הבנייה נועדה להדגיש את החשיבות הרוחנית והפוליטית של הכנסייה ולספק נקודת מבט פנורמית של העיר מלמעלה.
בניית המדרגות הספרדיות סימלה את סיום המאבק בין צרפת וספרד ברומא, והביאה לתקופה של שיתוף פעולה תרבותי ופוליטי בין שתי הממלכות. הן הפכו למקום מפגש פופולרי עבור אמנים, סופרים, משוררים ואנשי רוח מכל רחבי אירופה.
במרכז פיאצה די אספניה נמצא הבראקצ'יה (הספינה הישנה) Barcaccia שזוהי מזרקה שנבנתה על ידי פייטרו ברניני אביו של האדריכל המפורסם ג'ובאני לורנצו ברניני. במרכז המזרקה ניצבת סירה גדולה, חצובה מאבן טרוורטין, שנראית כאילו נסחפה אל תוך הכיכר. סיפון הספינה שבור, וחרטומה פונה לכיוון המדרגות הספרדיות. סביב הסירה זורמים מים במעגלים, ויוצרים תחושה של תנועה ודינמיות.
בניית המזרקה הונעה על ידי שתי סיבות עיקריות:
הנצחת אירוע היסטורי: בשנת 1598, נהר הטיבר עלה על גדותיו והציף את רומא. סירה שהייתה בנהר נסחפה אל תוך פיאצה די ספניה, שם נעצרה על ידי גרם המדרגות. האפיפיור ראה בכך אות משמים והחליט להנציח את האירוע באמצעות מזרקה ייחודית.
שיפור זרימת המים: פיאצה די ספניה סבלה ממחסור במים זורמים. המזרקה נועדה לשמש כנקודת אספקת מים לתושבי האזור, ולשפר את איכות החיים בכיכר.
הכיכר והמדרגות עמוסות תיירים לאורך כך שעות היום. מדובר בעיצוב מרשים מאוד והמדרגות הספרדיות נחשבות לגרם המדרגות הרחב ביותר באירופה. מי שמגיע בתקופת הפריחה של הצמחים בגרם המדרגות הרוויח. מומלץ לעלות במדרגות לכיכר פיאצה טריניטה די מונטי ולראות את הנוף הנשקף לכיוון מערב רומא.
שימו לב המקום שוקק בכייסים ובעוקצי תיירים. בנוסף, אסור לשבת על המדרגות, בדרך כלל הפקחים שעומדים שם רק מעירים למי שיושב על המדרגות אך בסמכותם גם לתת דו"ח.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
נצא מהכיכר דרך רחוב Via dei Condotti שיש בו חנויות יוקרה בעיקר כגון: גוצי, לואי ויטון, מייקל קורס ועוד. כשנגיע לרחוב Via del Corso נפנה שמאלה נעבור דרך כיכר קולונה שבמרכזה נמצא העמוד ע"ש מרקוס אורליוס, העמוד נבנה לזכרו על ידי בנו. התבליטים על העמוד מתארים את הקרבות שבהם השתתף וניצח מרקוס אורליוס.בארמון קיג'י – המבנה בצפון בכיכר שוכנים משרדי ממשלת איטליה. מומלץ לעצור בכיכר מספר דקות ולחזות בכל הבניה המקיפה את הכיכר.
נמשיך ברחוב Via del Corso עד שנראה מצד שמאל שלנו את רחוב Via dei Sabini ונפנה אליו נמשיך ללכת ברחוב עד שנגיע למזרקת טרווי.
Trevi Fountain
מזרקת טרווי, אחד האתרים הפופולריים ביותר בעיר ואחת המזרקות היפות בעולם. יותר ממזרקה, היא סמל של רומנטיקה, היסטוריה ויופי אדריכלי שאין למצוא בשום מקום אחר. האגדות הקשורות אליה, המיתוסים והסיפורים שנצברו לאורך מאות שנים הפכו אותה ליותר מסתם אתר תיירותי, הם הופכים את הביקור לחוויה עשירה ומרתקת. היא משכה אליה מיליוני מבקרים מכל רחבי העולם, שמגיעים לזרוק מטבע ולאחל משאלה, בתקווה שהמזל והגורל יחייכו אליהם. אך מה היא הסיפור מאחורי המזרקה המפוארת הזו? מי בנה אותה ולמה? ומה הופך אותה לכה מיוחדת?
יופייה ועוצמתה של רומא העתיקה.
ההיסטוריה של מזרקת טרווי מתחילה עוד בימי קדם. בשנת 19 לפנה"ס, הוקם במקום אקוודוקט עתיק בשם "אקווה ורג'ינה", אשר סיפק מים טריים לתושבי רומא. האקוודוקט הסתיים בבריכה קטנה, ששימשה כנקודת מפגש ומרכז פעילות חברתי. במהלך המאה ה-15, האפיפיור ניקולאוס החמישי שיפץ את האקוודוקט והורה על בניית בריכה גדולה יותר במקום הבריכה הקטנה. הבריכה החדשה, שכונתה "פונטנה די טרווי", עוטרה בפסלים פשוטים והפכה למקום פופולרי למפגש ובילוי.
בשנת 1629, האפיפיור אורבנוס השמיני ראה לנכון להפוך את פונטנה די טרווי למזרקה מפוארת יותר. הוא הזמין את האדריכל הנודע ג'ובאני לורנצו ברניני לתכנן את המזרקה החדשה. ברניני הציג תוכנית מרהיבה, שכללה פסלים רבים, סוסי ים ומפל מים גדול. למרבה הצער, תוכניתו של ברניני לא יצאה אל הפועל. האפיפיור נפטר זמן קצר לאחר מכן, והפרויקט נעצר. רק בשנת 1730, תחת הנהגתו של האפיפיור קלמנס השנים עשר, חודשה עבודת הבנייה.
האדריכל ניקולה סלבי זכה בתחרות פומבית לתכנון המזרקה החדשה. סלבי שמר על חלקים מהתוכנית של ברניני, אך הוסיף גם רעיונות משלו. הוא יצר מזרקה רחבה ומרשימה, מעוטרת בפסלים אלגוריים, סוסי ים ויצורים ימיים. עבודת הבנייה נמשכה 30 שנה, ובמהלכה עברו על המזרקה תיקונים ושיפורים רבים. בשנת 1762, הושלמה סוף סוף מזרקת טרווי והיא נחנכה בטקס חגיגי.
מאז הקמתה, הפכה מזרקת טרווי לאחד מסמליה החשובים של רומא. היא מופיעה בסרטים רבים, ספרים ותמונות, ומושכת אליה תיירים מכל רחבי העולם.
מזרקת טרווי היא לא רק אחת המזרקות המפורסמות והמרשימות ביותר בעולם, אלא גם יצירת מופת של אדריכלות ופסלות. סגנון הבנייה שלה, הידוע כ"בארוק", משקף את תפיסת העולם האמנותית והתרבותית של המאה ה-18.
סגנון הבארוק מתאפיין בהדגשת הדרמה, התנועה והרגש. הוא בא לידי ביטוי במזרקת טרווי באמצעות:
שימוש בקווים מעוגלים ומתפתלים: קווים אלו יוצרים תחושה של תנועה ודינמיות, ומעניקים למזרקה מראה זורם וקליל.
שימוש בפסלים רבים: הפסלים, המייצגים דמויות מיתולוגיות ויצורים ימיים, מעניקים למזרקה עומק ורב-ממדיות.
שימוש באור וצל: האור והצל משחקים תפקיד חשוב ביצירת תחושה של דרמה ועומק.
שימוש במים: המים הזורמים בשצף קצף מהווים חלק בלתי נפרד מהמזרקה ומוסיפים לה תחושה של חיים ותנועה.
מזרקת טרווי נבנתה בסגנון הבארוק כחלק מהרצון של האפיפיורים והאצולה הרומית להדגיש את עוצמתה ותפארתה של רומא. סגנון זה, שהיה פופולרי מאוד באותה תקופה, סימל את ניצחון הכנסייה הקתולית ואת השיבה לערכים הקלאסיים של יוון ורומא העתיקות.
כמה דברים עיצוביים מיוחדים שכדאי לשים לב אליהם במזרקת טרווי:
פסל אל הים נפטון: פסל זה, הממוקם במרכז המזרקה, הוא הדמות המרכזית בה. נפטון מוצג כשהוא רכוב על מרכבה רתומה לסוסי ים טריטונים, ומסמל את כוחו ועוצמתו של הים.
הפסלים הסביבתיים: סביב פסל נפטון מוצגים פסלים רבים נוספים, המייצגים דמויות מיתולוגיות כמו טריטונים, נימפות ויצורים ימיים אחרים. פסלים אלו מוסיפים למזרקה עומק ורב-ממדיות.
התחריטים: קירות המזרקה מעוטרים בתחריטים רבים, המתארים סצנות מהמיתולוגיה היוונית ומההיסטוריה הרומית. תחריטים אלו מוסיפים למזרקה עניין ויופי.
הצבעים: הצבעים השולטים במזרקה הם לבן וזהב. צבעים אלו משקפים את תפיסת היופי וההדר של המאה ה-18.
מזרקת טרווי היא לא רק מקום יפהפה, אלא גם יצירת מופת של אדריכלות ופסלות. סגנון הבארוק שלה משקף את תפיסת העולם האמנותית והתרבותית של המאה ה-18, והופך אותה לאחד מסמליה החשובים של רומא.
האגדה אומרת שזריקת מטבע ביד ימין מעל כתף שמאל אל המזרקה כאשר אתם עם הגב אליה תבטיח שתשובו ותבקרו שוב ברומא. המהדרים טוענים שמי שיזרוק מטבע שני תתגשם משאלה שהוא יבקש. מדי יום נאספים מקרקעית המזרקה כ-3000 יורו שמועברים לנזקקים.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
כיכר ברבריני (Piazza Barberini), כיכר יפהפייה הממוקמת בגבעת הקווירינאליס. הכיכר, ששמה נקרא על שם משפחת ברבריני האצילה, היא מקום מושלם לחוות את האווירה הרומית הייחודית, ליהנות מארכיטקטורה מרשימה ולגלות יצירות אמנות מרהיבות.
ההיסטוריה של כיכר ברבריני מתחילה בתקופות הראשונות של רומא, אך היא זכתה למרכזיותה ולתהילתה במאה ה-17, כאשר הקרדינל פרנצ'סקו ברבריני, ממשפחת האצולה ברבריני, החליט להפוך את האזור למרכז חשוב של חיי העיר. הפיאצה קרויה על שמו של הקרדינל, והיא משקפת את השפעתו ואת התפיסה הארכיטקטונית והאמנותית של התקופה.
בניית פיאצה ברבריני התאפשרה בזכות פרויקטים גדולים שנערכו ברומא באותה תקופה, ובראשם הקמת הפלאצ'ו ברבריני, הממוקם בצד אחד של הכיכר. הארמון, שנבנה על ידי משפחת ברבריני, היה אמור להציג את העושר, הכוח והתרבות של המשפחה. הארכיטקטים והאמנים שעבדו על הפרויקט היו מהמובילים באירופה באותה תקופה, בהם ג'יאן לורנצו ברניני ופרנצ'סקו בורומיני, שתרמו רבות לסגנון הברוק המאפיין את הכיכר והארמון.
במרכז הכיכר מופיע מזרקה עם פסל של טריטון שהוא בנו של פוסידון אל הים. במרכז החזה ניתן לראות 3 דבורים שזה בעצם הסמל של משפחת ברבריני ומעליהם 2 מפתחות המסמלים את האפיפיורות, שכן אחד מראשי המשפחה היא האפיפיור אורבנוס ה-8. עד המאה ה-18 היו מניחים במרכז הכיכר גופות של אנשים על מנת שיבואו לזהות אותם. בכיכר זו שלחו יהודים רבים אל מותם במחנה אושוויץ, וכן צילמו בכיכר קטעים מהסרט החיים יפים. כיום בחג החנוכה יש הדלקת חנוכיה בכל ערב בכיכר למי שמגיע בתקופה מומלץ להתעדכן.
פיאצה ברבריני היא לא רק עדות לעבר המפואר של רומא אלא גם סמל לחדשנות וליופי של הארכיטקטורה והאמנות האירופאית. היא מהווה נקודת ציון בלתי נשכחת לכל מי שמבקר בעיר, מזמינה את המבקרים לצלול לעומק ההיסטוריה ולהתפעל מהיופי שהיא מציעה.
כבר מהרגע הראשון בו תצעדו דרך שערי הארמון, תרגישו כאילו נכנסתם אל תוך עולם קסום. החצר המפוארת, המוקפת בעמודים ופסלים מרשימים, תגרום לכם לחוש כמו נסיכים ונסיכות. המבנה עצמו, שנבנה בסגנון הבארוק המפואר, מעוטר בפרסקאות מרהיבים, תקרות מעוטרות ועבודות טיח עדינות. כל פינה בארמון היא יצירת אמנות בפני עצמה.
הארמון נבנה במאה ה-17 עבור משפחת ברבריני, אחת ממשפחות האצולה החזקות ברומא. לאורך השנים, עבר הארמון תהפוכות רבות. הוא שימש כמעון רשמי לאפיפיורים, נכבש על ידי צבאות זרים ואף שימש כבית ספר. העושר והכוח של משפחת ברבריני. החצר הפנימית, אשר מוקפת בקולונדות מרשימות, והגנים הפרטיים של הארמון, מהווים דוגמא להשקפת עולם אשר שואפת לשלום ולהרמוניה, בניגוד להמולה של העיר הגדולה שמחוץ לשעריו.
במהלך השנים, הארמון היה מרכז תרבות חשוב, שבו נערכו דיונים פילוסופיים, מופעים מוזיקליים ותערוכות אמנות. עם הזמן, המשפחה התפרקה והארמון עבר מספר שימושים שונים, כולל כמכללה צבאית וכמשרדי ממשלה, עד שהופך למוזיאון ולבית לאוספי אמנות רנסנסית וברוקית מרשימים במיוחד. הארמון משקף לא רק את ההיסטוריה האישית של משפחת ברבריני אלא גם את ההיסטוריה הרחבה יותר של רומא ואיטליה. הוא מספר את סיפור המעבר מהרנסנס לברוק, את התפתחות האמנות והתרבות באירופה ואת השינויים הפוליטיים והחברתיים שהתרחשו במהלך השנים.
במשך כל השנים, ארמון ברבריני עבר שיפוצים ושינויים, אך תמיד שמר על היופי והמפואר שלו. הוא ממשיך להיות אחד האתרים הבולטים ביותר ברומא עבור כל מי שמעוניין לחוות את העושר ההיסטורי והתרבותי של העיר. ארמון ברבריני הוא דוגמה מרהיבה לסגנון הבארוק האיטלקי.הארמון עצמו מתוכנן סביב חצר מרכזית, עם סדרה של חללים וחדרים המסתדרים בצורה מאורגנת וסימטרית. הוא מאופיין בפרטי עיצוב מפוארים, כמו קורניזים גדולים, קשתות ועמודים שנוצרים מאבן ומרמר, המשקפים את הטעם האסתטי והשאיפה להדר ולעוצמה שהיו נפוצים באותה תקופה. החזית הראשית של הארמון מעוטרת בפסלים וברכסים, שמציגים את עושר הפרטים הארכיטקטוניים. הגגות מעוצבים בצורה מורכבת, עם חלונות עגולים וגגות בצורת קונוס, שמוסיפים תחושה של דינמיות ותנועה למבנה.חזית המבנה מעוטרת בקשתות, עמודים ופסלים, והחללים הפנימיים מעוטרים בפרסקאות מרהיבים, תקרות מעוטרות ועבודות טיח עדינות. האדריכלים שעבדו על בניית הארמון, ביניהם קרלו מדרנו וג'ובאני לורנצו ברניני, יצרו יצירת מופת אדריכלית המשלבת יוקרה, פאר והרמוניה.
בשנת 1949, נפתח הארמון לציבור כמוזיאון, הגלריה הלאומית לאמנות עתיקה בארמון ברבריני מציגה אוסף מרשים של יצירות אמנות מהמאה ה-13 עד המאה ה-18. בין היצירות המפורסמות ניתן למצוא את "פורטרט האפיפיור אורבנוס השמיני" של רפאל, "הנרקיס" של קרוואג'ו, "ונוס וספיגה" של טיציאן ועוד. חובבי אמנות יוכלו ליהנות מהאוסף העשיר ומהתצוגות המתחלפות המתקיימות במקום.
"אין סיום אמיתי, זהו רק המקום
שבו אתה עוצר את הסיפור"
(פרנק הרברט)
איזה באסה שהטיול כמעט נגמר… אבל אנחנו בטוחים שניצלתם כל רגע, וצברתם הרבה חוויות וזיכרונות מיוחדים שישארו איתכם לכל החיים.
מקווים שנהניתם מהטיול, ושהמסלול שלנו עזר לכם ליצור את החוויה הכי טובה שיכולה להיות!
נשמח שתשתפו את המסלול עם חברים ומכרים שטסים לרומא, תעזרו להם להפוך גם את הטיול שלהם למושלם כמו שלכם 🙂