מסלול מומלץ ברומא

חפירות ארכיאולוגיות באזור, בזכותן גילו את מבני הפורום שהסתתרו מתחת לחול. עד היום לעיתים מתבצעות חפירות ונמצאים שרידים ארכיאולוגיים נוספים.

מה רואים בפורום?

שער טיטוס – ברומא יש שני שערי טיטוס, השער שנמצא בפורום רומאנום הוא שער ניצחון, שהקדיש הקיסר דומיטאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, במלאת 12 שנים לניצחון על ירושלים בתקופת המרד הגדול.

לשער זה יש קשר ישיר ליהודים, שכן הוא מסמל את כיבוש ירושלים וחורבן בית המקדש השני. על השער עצמו ניתן לראות בתבליטים את תהלוכת הניצחון של החיילים הרומים החוזרים לירושלים, ואיתם היהודים השבויים וכל הכלים ששדדו מבית המקדש. על השער ישנו תבליט של המנורה שנלקחה כהשראה בציור הסמל של מדינת ישראל.

טיטוס, הקיסר דומיטאנוס ואביהם הקיסר אספסיאנוס, ששלט על האימפריה הרומית לפניהם, היו שייכים לשושלת הפלאבית, שלא הייתה משפחה מיוחסת באימפריה הרומית. הקיסר אספיאנוס שלח את בנו טיטוס לפקד על הקרבות בירושלים, והם האדירו את המרד והקרבות בירושלים, כדי להצדיק את שליטתם על האימפריה. לכן הם בנו שער שיסמל את ניצחונם בקרבות האלה, ויאדיר את שמם והישגיהם.

בגלל ששער טיטוס מסמן את חורבן בית המקדש, והוצאת העם היהודי לגלות ארוכה, לאורך השנים יהודים נהגו לא לעבור תחת השער. אך בשנת 1948, לאחר ההכרזה על הקמת המדינה, יהודי רומא באו ועברו מתחת שער זה כשפניהם לכיוון ירושלים.

מקדש ונוס ורומא – נבנה עבור ונוס אלת היופי, שהייתה סבתם של רמוס ורומלוס, שהקימו את העיר רומא, ועבור רומא אטרנה (רומא הנצחית) אלת העיר. המקדש נחנך בשנת 135, והיה עצום בגודלו, והגדול ביותר ברומא העתיקה. המבנה היה מחולק לשני אגפים, אחד המוקדש לאלה ונוס והשני לאלה רומא, בכל אגף הוצב פסל של האלה יושבת על כס מלכות. החדר של רומא פנה לכיוון מערב, כאשר רומא מביטה לעבר הפורום. ממולו החדר של ונוס פנה לכיוון מזרח, כאשר ונוס מביטה לעבר הקולוסיאום. המקדש כולו היה בנוי באופן סימטרי, ואפילו שמותיהן של האלות יצרו סימטריה בהצבתן אחת מול השנייה – ונוס, אלת האהבה AMOR ומהצד השני האלה רומא ROMA.

קולוסוס נירוניס, פסל ענקי של הקיסר נירון, היה בעבר במקום בו נבנה מקדש ונוס ורומא, אך הוא הועבר מהשטח לצורך בניית המקדש, ומקומו החדש היה סמוך לקולוסיאום, שקיבל את שמו בזכות אותו פסל.

המקדש נפגע במרוצת השנים משריפות ומרעידת אדמה חזקה. בשנת 850 האפיפיור ליאו הרביעי הורה להקים במקום המקדש כנסייה, כתחליף לכנסייה הראשונה שנפגעה מרעידת אדמה. בשנת 1612 הכנסייה שופצה שוב, לכן ניתן לראות במקום שלוש סגנונות בנייה מתקופות שונות. מה שאנחנו רואים היום, גומחה מעוגלת שלרוב נמצאת בקצה הכנסייה ונקראת אפסיס, הוא שילוב של המקדש המקורי ושל שתי הכנסיות שנבנו על בסיסו.  

בזיליקת קונסטנטינוס/בזיליקת מקסנטיוס וקונסטנטינוס – בולטות כאן במיוחד הקשתות הרבות שמרכיבות את המבנה. הקשת היא המצאה רומית, סידור לבנים בצורת חצי עיגול, שיוצר מבנה יציב וניתן לבנות מעליו. לנו היא נראית מובנת מאליה, אבל לפני המצאת הקשת החלופות לבניית פתח במבנה היו קורת עץ או אבן ארוכה, מה שהגביל מאוד את העיצוב, ולא תמיד איפשר לבנות מעל הפתח. הקשת משלבת פתח רחב עם אפשרות לנשיאת משקל. הרומיים גם בנו על פי מודול אדריכלי, יחידת מידה שמידותיה שוכפלו בשאר חלקי המבנה. תכנון כזה מייצר איזון בין כל איבר לשני, ובין כל חלק למכלול השלם. במקרה שלנו הקשת היא המודול, וביחס למידותיה בנו את שאר חלקי המבנה. 

בנייתה של הבזיליקה החלה בשנת 308 על ידי מקסנטיוס, אך לאחר שנהרג על ידי קונסטנטינוס בשנת 312 , קונסטנטינוס הכניס לבניית הבזיליקה שינויים כראות עיניו, וקרא לה על שמו. הבזיליקה נקראת גם "בזיליקה נובה" והיא המבנה הגדול ביותר שהיה בפורום. 

מקדש רומולוס – אחד המבנים  הבודדים שעדיין עומדים על תילם גם אם לא בשלמותם. זהו מקדש שבנה הקיסר מקסנטיוס לזכר בנו שמת ולריוס רומולוס. המקדש נבנה בשנת 309, במהלך השנים הפכו אותו לחלק מכנסייה שפעילה שם עד היום. כמה חלקים מהמבנה המקורי שרדו כמעט אלפיים שנה – המבנה העגול בחזית המקדש שנקרא רוטונדה (תוף, בלטינית) שער הברונזה המקורי, והקירות הצדדיים בצידי השער שבהם גומחות לפסלים, שהיו נהוגים בתקופת האימפריה הרומית כאשר הדת השולטת הייתה פגאנית.

מקדש אנטונינוס ופאוסטינה – בתחילה נבנה המקדש על ידי הקיסר אנטונינוס, והוא הקדיש אותו לזכרה של אשתו פאוסטינה. אך כאשר נפטר הקיסר אנטוניניוס, יורשו מרקוס אורליוס הקדיש גם לו את המקדש הזה, ומכאן שמו. בשנת 1602 הוסב המקדש לכנסייה והיא נקראה סאן לורנזו ממירנדה (יש אנשים שקוראים למקום בשם זה). ניסיון של נוצרים להרוס את המקדש, בגלל דמיונו למקדש יווני קלאסי, לא צלחו, והוא עומד יציב עד היום. מבנה זה הוא אחד מהמבנים היחידים בפורום שהשתמרו כמעט בשלמותם. אבל הניסיון הזה כן השאיר את חותמו, ועד היום אפשר לראות את הפגמים והשריטות שנשארו על העמודים. 

מקדש וסטה – מקדש זה שאנו רואים נבנה בשנת 191 לספירה. האלה וסטה על פי המיתולוגיה הרומית היא אלת הבית, המשפחה והאש, וככזו שמרה בקנאות על בתוליה, מעולם לא התחתנה וכמובן שלא נולדו לה ילדים. במקדש שירתו הבתולות הוסטיליות. ליד המקדש אנו יכולים לראות את בית הוסטיליות. הבנות ששירתו במקדש נשלחו על ידי הוריהן בגיל 5 והם שירתו 30 שנה. ב30 השנים הללו היה עליהן לשמור על בתוליהן, ומי שלא קיימה זאת היו קוברים אותה בחיים. את הגבר שהיה עמה היו מלקים עד מוות.

בזיליקת אמיליה – מכיוון שמעט מאוד שרידים של מבנה זה עדיין עומדים על תילם, צריך דמיון מפותח על מנת לדמיין איך המבנה היה נראה כשעמד. הבזיליקה שימשה כאתר פיננסי, כנראה כמו סוג של בנק. עד היום ניתן לראות על הרצפה כתמי ברונזה, תזכורת למטבעות הרבים שנמסו בזמן שהויזיגותים שרפו את המבנה, כאשר החריבו את הפורום בשנת 410.

מקדש קסטור ופולוקס – התאומים קסטור ופולוקס היו בניה של לדה, שהייתה מלכת ספרטה, והם היו האלים הפרונים של חיל הפרשים. על פי האגדה, לאחר שתושבי רומא מאסו בשלטונו של המלך טרקוויניוס סופרבוס, התארגנה נגדו הפיכה והם הצליחו לסלק אותו. אך הוא לא ויתר, וניסה לכבוש מחדש את רומא. בקרב אגם רגילוס נשבע פוסטימוס, ששלט באותו זמן על רומא, שאם הוא מנצח בקרב הוא יבנה מקדש לכבודם של קסטור ופולוקס. לאחר שהשניים הופיעו בשדה הקרב, ועזרו לאימפריה הרומית לנצח, נבנה לכבודם מקדש במאה ה-5 לפני הספירה במקום שבו הם הגיעו על כרכרה משמיים ובישרו לתושבים על ניצחונם במלחמה.

מקדש קיסר – יוליוס קיסר היה אחד המנהיגים הנערצים והאהובים של רומא, ולאחר הירצחו היה לאזרח הראשון שנבנה לכבודו מקדש סגידה. המקדש נבנה מעל המקום שבו שרפו את גופתו של יוליוס קיסר. המקדש נחרב בימי שלטונו של ספטימיוס סוורוס.

עמוד פוקאס – המבנה האחרון שנבנה בפורום בשנת 608 לספירה, בראש העמוד היה פסלו של הקיסר פוקאס, העמוד הזה בעצם "ממוחזר", הוא נחצב במאה השנייה, והובא לפורום במהלך השנים. בעת הצבתו בפורום הוא היה מוקדש לקיסר דיוקלטיאנוס, אך הרומאים החליטו להסיר את הכתובת, לשים בראשו פסל חדש, ולהקדיש את העמוד לפוקאס. 

מקדש סטורנוס – אחד המבנים העתיקים בפורום, נבנה באזור שנת 500 לפנה"ס והוקדש לאל הרומי סטורנוס שהיה אל החקלאות.

שער ספטימיוס סוורוס – נבנה בשנת 203 לספירה, כשער ניצחון לציון ניצחונו של הקיסר ספטימיוס סוורוס ובניו קרקלה וגטה על האימפריה הפרתית. בשער יש שלוש קשתות, שהגדולה יותר מסמלת את הקיסר, ושתי הקטנות מסמלות את בניו. בנוסף, על גג השער היו פסלים של האב ושני ילדיו על מרכבה, המובלת על ידי ארבעה סוסים. לאחר מותו של הקיסר, שני בניו שלטו ביחד על האימפריה הרומית, עד שקרקלה רצח את אחיו גטה, ולאחר מכן הסיר כל אזכור של אחיו מרחבי האימפריה ומהשער.

טאבולאריום – לא צריך להיות אדריכלים כדי לראות שהבניין בנוי בצורות שונות, ועשוי מחומרים שונים. הוא נבנה בתחילה בשנת 78 לפנה"ס, ושימש כסוג של בניין עירייה, שבו ניתנו אישורים בירוקרטיים על ידי מועצת העיר. יש חוקרים הטוענים שבניין זה שימש כארכיון של העיר רומא. לאורך השנים הוא נפגע ושופץ, נבנו עליו קומות נוספות בתקופות שונות, וזו הסיבה לסגנונות הבנייה השונים. הייתה תקופה שבה שתי הקומות התחתונות היו מכוסות ומלאות עפר סביבן, ולכן בקומות העליונות יש דלתות אל עבר הרחוב. 

משמעות המילה "טאבולה" היא לוח. הטאבולריום נקרא כך על שם לוחות הברזל, שעליהם היו חרוטים החוקים והפעולות הרשמיות של העיר. הלוחות הן אחת מהעתיקות הבודדות שנותרו מתקופת הרפובליקה.

אם יש לכם זמן, ניתן גם להיכנס פנימה לתוך המבנה, ולראות אותו מבפנים. קשה להאמין שהוא נבנה לפני מעל 2000 שנה. בפנים ישנו גם דגם מוקטן של הטאבולריום, כך תוכלו לראות כיצד היה נראה במקור (לפי השערות כמובן).