מסלול מומלץ בפריז

כחלק מההכנות ליריד העולמי שנערך בפריז בשנת ,1889 ולציון 100 שנים למהפכה הצרפתית, חיפשה עיריית פריז דרך מיוחדת לציין אירועים חשובים אלו. שלוש הצעות להקמת מבנים חדשים ומיוחדים שיציגו את פריז במלוא עוצמתה הוגשו, ומתוך שלוש ההצעות נבחרה ההצעה של גוסטבו אייפל. כך התחיל הסיפור של המגדל שנקרא על שם מתכננו. על מנת לעמוד בלוח הזמנים שקבעה העירייה, מיום הנחת אבן הפינה למגדל ועד סיימו בנייתו זה לקח שנתיים בלבד. הוא נחנך ב 31/3/1889 והיה מוכן בזמן ליריד העולמי. למרות דוחק הזמן נשמרו כללי הבטיחות ורק פועל אחד מצא את מותו בעת הבנייה. בנייתו של מגדל אייפל נחשבה לפלא הנדסי בזמנו, והוא עדיין נותר עדות לכוחה של כושר ההמצאה האנושי.

מגדל אייפל הוא דוגמה מושלמת לסגנון האדריכלי של סוף המאה ה-19. מונע על ידי המהפכה התעשייתית, המגדל עשוי מברזל טהור והעיצוב המלוטש והתעשייתי שלו משקף את ארכיטקטורת עיבוד המתכת שהייתה פופולרית באותה תקופה. אבל למרות כל המחמאות שהמגדל קיבל, לתושבי פריז לא היה נוח איתו. כבר עם סיום בנייתו תושבי פריז סלדו מהמגדל מכך שהוא גוש פלדה ענק ומכוער באמצע העיר, ובטח שגם גובהו העצום שחלש על כל העיר ומבניה לא הוסיף להם נחת. היו כאלו שטענו שהוא מסוכן ואם תהיה רוח חזקה הוא יפול ויפגע במבנים חשובים של העיר. הגדיל לעשות הסופר המפורסם גי דה מופסאן שהיה אוכל את ארוחת הצהריים שלו במגדל בטענה שזהו המקום היחיד שממנו הוא לא רואה את מגדל אייפל.

המגדל תוכנן לעמוד 20 שנים ולאחר מכן היה אמור להיהרס, אך בגלל גובהו העצום שמו בו אנטנות וממנו שודרו אותו הרדיו הראשונים בעיר. במלחמת העולם הראשונה הוא אף עזר לכוחות הצבאיים בכך שבעקבות גובהו שיבשו ממנו את התקשורת של צבאות היריבים. בגלל שימושים אלו, החליטו להשאיר אותו עומד במקומו ולא להרוס אותו כמו שתכננו בהתחלה.

מגדל אייפל הצליח להפוך במהרה לאטרקציה תיירותית וכבר לאחר שנה אחת בלבד ההכנסות מהסיור במגדל גברו על הוצאות בנייתו. כיום ישנם 3 קומות במגדל שאליהם ניתן לעלות ולתצפת על כל רחבי העיר, מהקומה העליונה ניתן לראות למרחק של כ 60 ק"מ ביום עם ראות טובה. ניתן לעלות לקומה הראשונה שהיא בגובה של 57 מטרים ולקומה השנייה בגובה 115 מטרים במעלית או בעזרת מדרגות, 1120 מדרגות לקומה השנייה (אחרי הקוראסונים של פריז אולי זו אופציה טובה), ויש בהם מסעדות וחנויות מזכרות. כדי להגיע לקומה השלישית שנמצאת בגובה של 267 מטרים יש מעלית נוספת ושונה שעולה מהקומה השנייה. המדרגות לקומה השלישית סגורות. בקומה השלישית ניתן למצוא מלבד תצפית מדהימה על העיר, גם מוזיאון קטן עם חדרו של גוסטב אייפל שהיה עובד שם, הוא העדיף להעביר בחדרו את רוב זמנו לאחר הביקורות הרבות שהיו על בניית המגדל. גם אם מזג האוויר נעים, מומלץ לקחת איתכם בגדים יותר חמים בעת העלייה למגדל, בשל גובהו הרב והעובדה שהוא פתוח מכל הכיוונים הטמפרטורות במקום נמוכות בהשוואה להליכה על הקרקע ברחבי העיר.

העלייה למגדל מומלצת מאוד וזוהי חוויה מיוחדת, יכול להיות שיש תצפיות אחרות בעיר עם תורים קצרים יותר או ללא עלות, אבל תצפית ממגדל אייפל יש רק אחת, אפשר להגיד שמי שלא עלה לתצפית באייפל כאילו לא היה בפריז. מומלץ לכוון את ההגעה למגדל והעלייה אליו לשעת השקיעה, כך תוכלו להספיק לראות את העיר באור יום, להנות מהצבעים המיוחדים של השקיעה ולהחשף אל פריז בשעות הלילה שכל האורות נדלקים. מומלץ בחום להתרשם מהמבנה גם במבט מבחוץ, למרות שניתן לראות אותו כמעט מכל מקום בעיר המבט בו מקרוב מרשים מאוד ונותן לכם להרגיש את העוצמה שלו. 

אם אתם מרגישים שאתם רוצים להנות עוד ממגדל האייפל וסביבתו, או שאתם רוצים לראות אותו מזווית נוספת. חצו את האייפל לצד השני ותגיעו לגני "שאון דה מארס". גנים רחבים אלו יתנו לכם זווית נוספת אל מגדל האייפל בהם תוכלו לצלם אותו, להעיף עליו מבט נוסף ולהתרשם מהמבנה הגדול הזה. המלצה שלנו, תביאו איתכם כמה נשנושים ויין, ופשוט תעשו פיקניק למרגלות האייפל.