מסלול מומלץ במדריד
את היום השלישי נתחיל במשולש הזהב של האמנות במדריד, שבו נמצאים שלושה מהמוזיאונים המובילים בעיר: מוזיאון ריינה סופיה, מוזיאון הפראדו ומוזיאון תיסן בורנמיסה. כל אחד מהמוזיאונים מציג יצירות בסגנון מעט שונה, לכן מומלץ לקרוא על כל אחד מהם, ולבחור איזה מביניהם הכי מעניין אתכם.
כפי שאתם כבר מכירים את מדריד, היום לא יהיה שלם ללא ביקור באחד מהפארקים הרבים שמדריד שופעת בהם. היום נגיע לפארק הכי גדול בעיר, וכנראה גם המפורסם ביותר מביניהם. מעבר למרחבי הטבע הירוקים, הפארק טומן בחובו המון מקומות קסומים ומיוחדים, עתיקים וחדשים, אגמים, גנים מעוצבים בסגנונות שונים, ומבנים שלא ציפיתם למצוא באמצע פארק שכזה.
אך עוד לפני כן, נעבור בשתי כיכרות חשובות, בהן נראה מבנים משמעותיים בתולדות מדריד, ושער שבנוי בצורה מיוחדת, והיווה אחד משערי הכניסה לעיר בתקופה שבה הייתה מוקפת חומה.
את היום השלישי נתחיל במשולש הזהב של האמנות במדריד, שבו נמצאים שלושה מהמוזיאונים המובילים בעיר: מוזיאון ריינה סופיה, מוזיאון הפראדו ומוזיאון תיסן בורנמיסה. כל אחד מהמוזיאונים מציג יצירות בסגנון מעט שונה, לכן מומלץ לקרוא על כל אחד מהם, ולבחור איזה מביניהם הכי מעניין אתכם.
כפי שאתם כבר מכירים את מדריד, היום לא יהיה שלם ללא ביקור באחד מהפארקים הרבים שמדריד שופעת בהם. היום נגיע לפארק הכי גדול בעיר, וכנראה גם המפורסם ביותר מביניהם. מעבר למרחבי הטבע הירוקים,
הפארק טומן בחובו המון מקומות קסומים ומיוחדים, עתיקים וחדשים, אגמים, גנים מעוצבים בסגנונות שונים, ומבנים שלא ציפיתם למצוא באמצע פארק שכזה.
אך עוד לפני כן, נעבור בשתי כיכרות חשובות, בהן נראה מבנים משמעותיים בתולדות מדריד, ושער שבנוי בצורה מיוחדת, והיווה אחד משערי הכניסה לעיר בתקופה שבה הייתה מוקפת חומה.
Museo Nacional Centro de Arte Reina Sofía
המוזיאון, שנפתח בשנת 1992, כולל שני אגפים: הראשון הוא בניין סבטיני, שנבנה במאה ה-18, ושימש כבית חולים עד לשנת 1965. השני הוא מגדל נובל, שנפתח בשנת 2005, והכפיל את שטח המוזיאון ואף יותר מכך. הוא כולל ספריה, מסעדה, אודיטוריום ואולם תערוכות.
אמנים מבין המפורסמים והמשפיעים ביותר בעולם, כמו פבלו פיקאסו, חואן מירו וסלבדור דאלי.
אחת מהיצירות החשובות המופיעות במוזיאון היא הגרניקה של פיקאסו, שמתארת את ההפצצה של הכוחות הגרמניים שחברו לפרנקו, במלחמת האזרחים הספרדית על העיירה גרניקה.
מעבר לציורים, מוצגות במוזיאון מגוון רחב של יצירות אומנות – רישומים, פסלים וקטעי וידאו.
בקומה הרביעית יש תצפית ממש יפה על האזור הזה של העיר, ומומלץ לעלות למעלה ולהנות מהנוף.
ראשון: 10:00-14:30
שלישי: סגור
שאר הימים: 10:00-21:00
אל היעד הבא
אל היעד הבא
סיימנו את המוזיאון הראשון במשולש הזהב, ובו התמקדנו בעיקר באמנות מודרנית. נמשיך כעת למוזיאון הבא שבו נראה אמנות קלאסית. ביציאה מהמוזיאון נפנה ימינה, כשנגיע לרחוב Pl. del Emperador Carlos נפנה שמאלה, לאחר כ-100 מטרים נגיע לכיכר וגם בה נפנה שמאלה אל רחוב P.º del Prado ונלך ברחוב זה. מצד ימין שלנו נראה את הגנים הבוטניים, ולאחר מכן נחלוף על פני מבנה מוזיאון הפראדו ולאחר כ-800 מטרים בסוף מבנה המוזיאון נפנה ימינה ונראה את קופות המוזיאון
Museo Nacional del Prado
מוזיאון הפראדו נחשב לאחד המובילים בעולם בתחום האמנות הקלאסית, ומוצגים בו יצירות של אמנים מימי הביניים ועד המאה ה-19, תקופת הרנסנס והבארוק.
במוזיאון יש אלפי איורים, מטבעות, מדליות וחפצי אומנות אחרים. אך גולת הכותרת היא אוסף של כ 8600 ציורים, בעיקר של אמנים ספרדים כמו: פרנסיסקו דה גויה, דייגו ולאסקס, אל גרקו (שאמנם נולד בכרתים שביוון, אך בערוב ימיו עבר לגור בטולדו) ועוד רבים. ניתן למצוא במוזיאון גם ציורים של אמנים שאינם ספרדים כמו: רמברנדט שצייר ציורי שמן רבים בסגנון קלאסי, הירונימוס בוש המוכר בזכות ציוריו הסוריאליסטיים ועוד.
הרעיון להקמת מוזיאון באזור זה, הייתה של המלך קרלוס השלישי (בתחילה לא תוכנן כמוזיאון לאומנות, אלא כמוזיאון למדעי הטבע). בתחילת המאה ה-19 בעקבות מלחמת העצמאות הספרדית, בניית המוזיאון נעצרה וגם חלקים שכבר…
היו בנויים נפגעו על ידי הכוחות הצרפתיים, שהשתמשו במבנה זה כמחסן. לאחר תום המלחמה ועלייתו לשלטון של המלך פרדיננד השביעי, החליט המלך, בעידודה של אשתו, להשלים את בניית המוזיאון, ולהציג בו יצירות אמנות. המוזיאון נחנך בשנת 1819.
האוסף במוזיאון היה שייך במקור למלך פרדיננד השביעי, ולכן ניתן לראות כי אין קו מנחה וברור ביצירות של האוסף המקורי, מכיוון שהן נבחרו לפי טעמו האמנותי של בית המלוכה. זה היה המצב עד שנת 1868, אז הולאם המוזיאון וניתן לו שמו מוסאו דל פראדו.
במהלך השנים המוזיאון גדל והתרחב, התוספת הראשונה למוזיאון הייתה בשנת 1918. זמן קצר לאחר מכן, במהלך מלחמת האזרחים הספרדית בשנות ה30, בעקבות פצצה שפגעה במבנה המוזיאון, יצירות אמנות שהוחבאו במרתף פוזרו ברחבי אירופה, עד שלבסוף הועברו לידי חבר הלאומים ששכן בז'נבה שבשוויץ. במהלך מלחמת העולם השנייה, הוחלט להחזיר את היצירות לידי המוזיאון והם הועברו בחזרה למדריד ברכבות מיוחדות, ורק בשעות הלילה, על מנת שלא לסכן את היצירות היקרות והמוערכות.
המוזיאון צבר במהלך השנים אוסף עצום של יצירות אומנות, עד שבשנות ה-50 וה-60 הוחלט להרחיב את המבנה. אך למרות הרחבה זו, עדיין אין מספיק מקום על מנת להציג את כל יצירות האמנות שברשותו. כיום מוצגות במוזיאון פחות מעשרים אחוז מהיצירות השייכות לו, שחלקן מוצגות באופן קבוע, וחלקן בתערוכות מתחלפות.
ראשון: 10:00-19:00
שני – שבת: 10:00-20:00
הפינה של דובי
1) מוזיאון הפראדו הוא ענק, אפשר להסתובב בו יום שלם ועדיין לא להספיק לראות את הכל. במקום להסתובב באקראיות, מומלץ לבדוק מראש איזה תחומי אומנות או תקופות מעניינים אתכם, וללכת בצורה ממוקדת לאזורים הרלוונטיים על מנת לא לבזבז את הזמן בהסתובבות אקראית שבה לאו דווקא תגיעו לאזורים שמעניינים אתכם ביותר. התערוכות מסודרות לפי תקופות ואזורים באירופה, תוכלו למצוא מפה של המוזיאון בקישור הזה:
https://thebettervacation.com/
2) בימי ראשון בין השעות 17:00 עד 19:00 ניתן להיכנס למוזיאון בחינם! אם אתם רוצים להימנע מתורים ארוכים בכניסה מומלץ להגיע מעט לפני השעה חמש ולחכות בתור, כך שתוכלו להיכנס מיד בשעה שהמקום הופך לכניסה חינם.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
ביציאה מהמוזיאון נבחין מולנו בפסל של גויה, שיצירותיו מופיעות במוזיאון. פסלו צבוע בשחור ומתנשא לגובה. מתחתיו מופיעות דמויות מתוך ציוריו המפורסמים. בנוסף בין שדרות פראדו לבין מוזיאון הפראדו מתנוסס פסל לזכרו של ולאסקס.
נצא מהמוזיאון ונפנה ימינה אל שדרות פראדו הנעימות, עד שנגיע לכיכר סיבלס. בדרך נעבור בכיכר דה קאנובס דל קסטילו, שבמרכזה נראה פסל של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
זהו מוזיאון המציג את אוסף האומנות שרכש הברון תיסן בורנמיסה, ויש בו יצירות מהמאה ה-15 ועד לתקופה המודרנית. למרות שמוזיאון זה פחות מוכר ונחשב לעומת שני המוזיאונים הקודמים, דווקא מי שפחות מבין או מתעניין באומנות, ימצא עניין במוזיאון מגוון זה. במוזיאון מוצגות יצירות בסגנונות אומנות שונים, של אומנים מכל העולם.
Fuente de Cibeles
אחת הכיכרות המרכזיות במדריד, מוכרת בכך שקבוצות הספורט של ריאל מדריד בענפים השונים, נוהגות לחגוג את זכייתן בתארים בכיכר זו יחד עם האוהדים שלהם.
במרכז הכיכר ניתן לראות פסל של סיבלס, שהיא האלה האם לפי הדת הפריגית, יושבת בכרכרה הרתומה לשני אריות. המזרקה נחנכה בשנת 1782.
מסביב לכיכר ישנם מספר בניינים מרשימים:
פלאסיו דה קומוניקאסיונס – מבנה מרשים מאוד, צורתו רחבה וראשו מעוטר בצריחים, מה שמדגיש את…
נוכחות הדומיננטית שלו בכיכר. עד תחילת המאה ה20 שימש כבית הדואר המרכזי, וכיום זהו בית העירייה של מדריד. נמצא בפינת רחובות פראדו והצד המזרחי של רחוב אלקלה.
בנקו דה אספניה – הבניין שמאכלס את המטה המרכזי של בנק ספרד. כן כן, זה שזכה לככב בסדרה "בית הנייר". מטעמים ביטחונייים הצילומים עצמם לא התקיימו בכיכר הזו, אלא במבנה שדומה לו מבחינה חיצונית. הוא נמצא בפינת הרחובות פראדו והצד המערבי של רחוב אלקלה. הפינה של המבנה פונה אל הכיכר, תוכלו לזהות אותו לפי הקשת בקומה העליונה, שנראית כמו שער כניסה ובה ויטראז' זכוכית, ומעליה שעון מחוגים. במבנה זה יש כניסה לתצפית בתשלום, שניתן לראות ממנה את האזור של כיכר סיבאלס, הפראדו ופארק בואן רטירו.
פלאסיו דה לינארס – המבנה שחזיתו בולטת בצורת חצי עיגול לתוך הכיכר, ממוקם בפינת הרחובות שדרת רקולטוס והצד המזרחי של רחוב אלקלה. הוא נבנה בשנת 1873, והיה הארמון של המרקיז מלינארס, בנקאי ספרדי שקיבל את התואר מהמלך עבור שירותיו למולדת. בניגוד לרוב הארמונות בהיסטוריה, שהיו שייכים למשפחת המלוכה, לינארס החזיק ארמון בזכות היותו עשיר מאוד. במאה ה-19, בעקבות המהפכה התעשייתית ותרבות הפנאי שהחלה לפרוח, החלו להתקיים באירופה מסיבות ונשפים רבים מספור. אולם הנשפים בארמון לינארס נחשב ליפה ביותר בספרד!
במלחמת האזרחים הארמון נהרס כליל, אך בשנת 1976 נחשפו שרידי המבנה, שנחשבו למורשת תרבותית. לאחר החשיפה, החלו לשקם את הארמון לפי תצלומים, ובסופו של דבר הוא שוחזר לחלוטין. כיום זהו מוזיאון לינארס, ונחשב אנדרטה היסטורית-אומנותית לאומית. בנוסף, משנת 1992 המבנה משמש כ"בית אמריקה", ומטרתו לשמור על יחסים תרבותיים עם מדינות אמריקה הלטינית. מתקיימות בו תערוכות, מופעי סרטים, פסטיבלים ועוד.
הכיכר פתוחה 24/7
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לאחר שראינו את שלושת המבנים המרכזיים בכיכר, וכמובן את הפסל המפורסם שעל שמו נקראת הכיכר, נפנה מזרחה אל רחוב אלקלה, עד שנראה את שער אלקלה.
Puerta de Alcalá
אלקלה דה אנארס זוהי עיר פרברית, המרוחקת כ 30 ק"מ ממדריד לכיוון צפון-מזרח. הדרך הישנה שחיברה בינה לבין מדריד, עברה דרך השער הזה, ומכאן שמם של השער ושל הרחוב. בשער יש חמישה מעברים, שלושת המעברים הגדולים, המעוגלים בחלקם העליון, שימשו למעבר כיכרות ורוכבי סוסים. שני המעברים הקטנים יותר בשני קצוות השער שימשו למעבר הולכי רגל.
כיכר העצמאות שבה ממוקם שער אלקלה, הייתה בעבר ביתו של שער קטן יותר, שהוחלף בשער הנוכחי. בשנת 1778 הסתיימה בנייתו של השער החדש, זאת לבקשתו של המלך קרלוס השלישי, שחשב שהשער הקודם היה קטן מדי, ושאף להגדיל את השער כך שיתאים להתפתחות הכלכלית והמסחרית שהייתה באותה תקופה.
הפינה של דובי
באזור של השער ישנן לא מעט מסעדות וחיי לילה, לכן אם יוצא לכם להיות באזור גם בשעות הדמדומים או לאחר שקיעת השמש, מומלץ לעבור שוב ליד השער ולראות את הקסם שמתרחש כאשר השמיים מחשיכים והשער נדלק
אל היעד הבא
אל היעד הבא
הכניסה לפארק בואן רטירו נמצאת בסמוך לשער אלקלה. כשאתם עם הפנים לשער אלקלה, וכיכר סיבלס בגבכם. הקיפו את שער אלקלה מצד ימין שלו ותראו את הכניסה המרשימה לפארק.
Parque de El Retiro
אחד המקומות היפים בהחלט לסיים בהם את היום, הוא פארק בואן רטירו. הפארק אהוב מאוד על התיירים שמגיעים למדריד, וכמובן גם על תושבי העיר, שבאים אליו בעיקר בסופי שבוע והופכים אותו לעמוס מאוד. משמעות השם בואן רטירו – מנוחה טובה, מקום נפלא לקחת פסק זמן מההמולה של העיר, ולהיכנס לעולם הפסטורלי והרגוע של הפארק רחב הידיים.
הפארק הוקם במאה ה- 16 בתור ארמון קייט, ושימש את משפחת המלוכה. במהלך השנים הפארק הורחב, ואף נבנו בו מבנים לשימוש משפחת המלוכה, שחלקם נהרסו במאה ה-19 במלחמה עם צרפת. כיום הפארק…
משתרע על שטח של כ 125 דונם ויש בו כ15,000 עצים.
אז מה רואים בפארק?
האגם הגדול של פארק רטירו (Estanque Grande del Retiro) – זהו אגם מלאכותי שניתן לשכור בו סירות משוטים ולשוט בו, ניתן להתהלך סביב האגם, או למצוא איזו פינה נחמדה לנוח תוך כדי צפייה באגם. ליד האגם ישנה קולונדה – שורה של עמודים בחצי עיגול. במרכזה חלק מוגבה שעליו מוצב פסלו של המלך אלפונסו ה-12, רוכב על סוס וצופה אל האגם. מומלץ לצפות בו במיוחד בשעות השקיעה. כאשר הצבעים היפים של השמיים משתקפים במי האגם, ויוצרים תמונה מרהיבה. 
בית הדייגים (Casita del Pescador) – ממוקם באזור הצפון מזרחי של פארק בואן רטירו, ליד הגבעה המלאכותית. אם בתוך כל הירוק ראיתם לפתע מבנה בצבע ורוד – סימן שהגעתם למקום הנכון. הבית נבנה בתחילת המאה ה-19, על מנת שבני משפחת המלוכה יוכלו "לברוח" מדי פעם מכל המטלות שלהם, ולהגיע לבית הזה, כדי לדוג ולהירגע מלחצי היום יום.
העץ העתיק (Madrid's Oldest Tree) – העץ העתיק ביותר במדריד אשר נשתל בשנת 1633, קיבל כבוד ונחשב לאחד מציוני הדרך של הפארק. תוכלו לזהות אותו בין שלל עצי הפארק לפי הגדר הבנויה סביבו. העץ שייך לזן נדיר שנקרא ahuehuete, מקורו במקסיקו וגואטמלה, והוא יכול להגיע לקוטר של עד 50 מטרים! לעיתים קוראים לו קירח, מאחר ובזמן החורף העלים שלו נושרים.
האגדה מספרת שבזמן מלחמת העצמאות השתמשו בעץ כדי לירות ארטילריה, בשל החוזק של הענפים שלו. סביבתו של העץ מעוצבת בהשראת גן צרפתי, שמאופיין בשבילים גיאומטריים, בריכות צד, שיחים גזוזים בצורה מדויקת ומושלמת, וברושים מעוצבים עם צורות ייחודיות.
ארמון דל ולסקז (Palacio de Velázquez) – נבנה בשנת 1884 על ידי האדריכל ריקארדו ולסקז בוסקו. כיום משמש להצגת תערוכות אומנות מודרניות מרתקות ומקוריות. מומלץ לבדוק אילו תערוכות מוצגות במהלך ביקורכם.
ארמון הקריסטל (Palacio de Cristal) – אחד המבנים המפורסמים במדריד, מבנה שכמעט כולו בנוי מזכוכית. הוא נבנה בשנת 1887, על ידי האדריכל שבנה גם את ארמון הקריסטל בלונדון. בתוך הארמון מוצגות תערוכות מתחלפות, מומלץ להיכנס ולהתרשם מהתערוכות ומאור השמש החודר דרך הזכוכיות. זה מקום מקסים לצפות בפארק מלמעלה. בקדמת הארמון ישנו אגם, והשילוב של השתקפות המים עם מבנה הזכוכית ואור השמש, מרכיבים את המתכון המושלם לצילום תמונות מדהימות, נסו גם!
גני ססיליו רודריגז (Cecilio Rodríguez Garden) – מי שמאס ברחשי הפארק, ובמיוחד מי שמאס בצפיפות ליד האגם הגדול, יכול לברוח לגן הזה ולהנות מהגנים המעוצבים, המזרקות המיוחדות, והטווסים שמשוטטים בחופשיות בשבילים. הגנים תוכננו כבר בשנת 1940.
בכניסה לגנים יש פסל של ונוס, חדי העין ישימו לב כי חסרה לה יד, שכנראה נשברה ואבדה במהלך השנים. בהמשך נראה את מזרקת השחפים, שנתרמה לפארק על יד ממשלת נורווגיה בשנת 1962. במקור השחפים היו עשויים מברזל, אך במרוצת השנים הם החלידו, ולכן בשנת 1999 הם הוחלפו בפסלי נירוסטה.
ראשון – שבת: 06:00-22:00
הפינה של דובי
בואן רטירו הוא מקום מהמם לכל אורך השנה, מלא בירוק המרגיע של הטבע, ובעצים מיוחדים במינם. בעונת הסתיו כאשר מתחילה השלכת הוא מושלם אף יותר. המוני עצים משנים את צבעם, והפארק נראה כמו פלטת צבעים ענקית שנעה בין ירוק, אדמדם, צהוב וורוד, שהופכים את הטיול בו לחוויה קסומה אפילו יותר.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
הכיכר מוקדשת לכריסטופר קולמבוס, שגילה את אמריקה, והפך את ספרד לאימפריה. שמו בספרדית הוא כריסטובל קולון ומכאן שם הכיכר. במרכז שדרות קסטיאנה תוכלו לראות את פסלו של קולומבוס מצביע לכיוון מערב (הכיוון שאליו הפליג כשגילה את אמריקה).
בהמשך שדרת רקולטוס נמצא מוזיאון השעווה של מדריד. אמנם לא אחד מהגדולים והמפורסמים בעולם, אך כזה שיכול לספק הפוגה במהלך יום הטיול. במוזיאון יש בובות שעווה של מפורסמים שכולנו מכירים כמו: סופרמן, דונלד טראמפ, רונאלדו, מסי ועוד. ישנן גם דמויות ספרדיות שפחות מוכרות לתייר הממוצע. בנוסף יש במוזיאון רכבת שדים, סרט קצר על תולדות ספרד וסימולטור המדמה טיסה בחללית.
