מסלול מומלץ בטביליסי
יום חדש בטביליסי נפתח, ואתם עומדים לצאת למסע מרתק בין סמלים תרבותיים, יצירות אמנות ונופים שישאירו אתכם פעורי פה. זהו יום שמזמין אתכם להכיר את הצדדים העמוקים ביותר של העיר – מהמקומות שמספרים את סיפור העבר ועד לנקודות שבהן ההווה פוגש את העתיד.
את היום תתחילו במקום שבו דמויות קטנות וקירות עתיקים מתעוררים לחיים ומספרים סיפורים ייחודיים. משם תגיעו למרכז השוקק של העיר, שבו הזמן עוצר לרגע ומאפשר לכם להרגיש את דופק החיים של טביליסי. תמשיכו לאורך שדרה מרשימה שדרה שתתן לכם תחושה דל יוקרה ואלגנטיות, תוך שאתם מוקפים באדריכלות אירופאית קלאסית.
בהמשך היום תיכנסו לעולם של אמנות, שבו כל פינה מביאה עמה השראה, ותגלו אוצרות אמנות שמציגים את עוצמתה התרבותית של גאורגיה. לקראת סוף היום, תעלו גבוה לנקודה שממנה תוכלו להשקיף על העיר כולה ולהרגיש את עוצמתה. בדרך לשם, תעברו בין שבילים שמובילים אל מקום של כבוד וזיכרון לאלו שהותירו חותם עמוק בתרבות המקומית.
Rezo Gabriadze Marionette Theater
כשתגיעו לתיאטרון גבריאדזה, תגלו מבנה קטן וקסום שמזמין אתכם לעצור ולהביט. המבנה עצמו נראה כמו יצירה אמנותית מתוך אגדה – עם מגדל שעון שנוטה מעט הצידה, חלונות מעוטרים וציורי קיר צבעוניים שמקשטים אותו מכל עבר. כבר מבחוץ, תרגישו את האווירה האינטימית והמיוחדת של המקום, ותבינו שלא מדובר בתיאטרון רגיל.
מבקרים רבים שעומדים מוקסמים מהפרטים הקטנים ומהאווירה הכמעט קסומה של המקום.
תיאטרון גבריאדזה נבנה בשנות ה-80 של המאה ה-20, ביוזמתו של אמן ואיש קולנוע גאורגי בשם רבאז גבריאדזה, שמוכר כאחד היוצרים המקוריים והמשפיעים ביותר בתחום תיאטרון הבובות. גבריאדזה, שנולד בעיר קוטאיסי שבגאורגיה בשנת 1936, היה אמן רב-תחומי וידוע בגישתו הייחודית ובכישרון יוצא הדופן שלו לספר סיפורים מלאי רגש ודמיון. לאחר קריירה מצליחה בתחום הקולנוע, שם כתב תסריטים שזכו להצלחה, גבריאדזה החליט לפנות לכיוון חדש ולהתמקד בתיאטרון הבובות – תחום שדרש ממנו השקעה עצומה אך שיקף עבורו דרך יוצאת דופן לבטא את אהבתו לאמנות ולתרבות הגאורגית.
תיאטרון גבריאדזה הוא יצירת מופת אדריכלית עם סגנון בנייה יוצא דופן, שמשלב בין אלמנטים מסורתיים וגאורגיים לבין נגיעות של דמיון ואמנות אישית ייחודית. סגנון הבנייה של התיאטרון מושפע הן מהאדריכלות המקומית הגאורגית והן מהחזון האישי של רבאז גבריאדזה, שרצה ליצור מקום שמשדר את עולמו הפנימי ואת התשוקה שלו לספר סיפורים דרך הבובות.
המבנה של התיאטרון מאופיין במראה אקלקטי וציורי, המזכיר במידה מסוימת את המבנים הישנים של טביליסי, במיוחד בשכונות העתיקות של העיר. גבריאדזה בחר להשתמש בחומרים מסורתיים כמו אבן ועץ, שהיו נפוצים בבנייה גאורגית לאורך ההיסטוריה. הבחירה בחומרים הללו נבעה גם מהרצון לשמור על קשר למורשת המקומית ולתרבות הגאורגית, וגם כדי לשדר אווירה חמה ומחוספסת שמשתלבת בנוף העירוני של טביליסי.
אך קשה להתעלם מאחד הסמלים המיוחדים של העיר – מגדל השעון של תיאטרון גבריאדזה. המגדל הזה, שמזכיר במראהו מבנה אגדי מתוך סיפור ילדים, מושך אליו תיירים מכל העולם בזכות המראה הייחודי וההפתעה שהוא מציע בכל שעה עגולה. הוא הסיבה הכי גדולה למה שהפך את התיאטרון למוקד תיירותי מפורסם בטביליסי.
גם מגדל השעון נבנה על ידי רבאז גבריאדזה, מייסד תיאטרון הבובות המפורסם שנמצא ממש לידו.
המגדל, עם קירותיו המתעוותים והציורים המקשטים אותו, הפך לסמל של עיריית טביליסי עצמה, והאדריכלות הלא שגרתית שלו מושכת מבטים רבים. השעון שבחזיתו הוא פריט מיוחד, אך הוא לא רק מראה את השעה – הוא גם מקיים מופע קטן ומקסים בכל שעה עגולה.
אחת החוויות הקסומות ביותר במגדל השעון היא המופע שמתרחש כל שעה עגולה. דלתות קטנות נפתחות, ובובות מיניאטוריות יוצאות ומבצעות סצנה קצרה ונוגעת ללב בליווי פעמוני השעון. במופע הזה, גבריאדזה ביקש לשקף את מחזור החיים, ובובות קטנות מגולמות בצורה פיוטית את סיפור האהבה והחיים.
עבור רבים, רגע זה הוא אחת החוויות המיוחדות ביותר בטיול בטביליסי. אנשים מתקבצים סביב השעון לקראת השעה, מצלמים ומתרגשים יחד לראות את המופע הקטן, שנמשך רק כמה שניות אך משאיר חותם רגיש ובלתי נשכח.
עובדות מעניינות על המגדל:
המגדל נבנה והורכב מחומרים ממוחזרים ואבנים מקומיות, שמקשרות אותו ישירות למורשת העיר.
אף על פי שהוא נראה מעט רעוע, המגדל יציב לחלוטין, ונבנה במכוון כדי לשדר את התחושה שהוא עומד על פי תהום.
רבים מגיעים במיוחד בשעת השקיעה, כדי לראות את המגדל מואר באור רך שמדגיש את קוויו המעוקלים ואת ציורי הקיר שעליו.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לאחר הביקור באזור התאטרון ובצפייה במופע הבובות, הגיע הזמן להגיע ליעד הבא שלנו. כשאתם עם הפנים מול המגדל פנו שמאלה, המשיכו בשדרה עד שתגיעו לרחוב ראשי שנקרא Nikoloz Baratashvili ושם תפנו שמאלה. המשיכו ברחוב זה עד שתגיעו לכיכר שזוהי התחנה הבאה שלנו.
Liberty Square
בטביליסי, בירת גאורגיה, יש שילוב קסום של מסורת ומודרניות – עיר שמחברת בין היסטוריה מרתקת לנוף עירוני תוסס ומזמין. בין כל האתרים המפורסמים והרחובות הססגוניים, כיכר החירות היא אחד מהיעדים שלא ניתן לפספס במהלך יום טיול בעיר. הכיכר מהווה נקודת מפתח בלב ליבה של טביליסי, לא רק כמרכז תחבורתי אלא גם כמרכז תרבותי והיסטורי, והיא משלבת בין מבנים מרהיבים לבין פסלים ייחודיים וסיפורים שמתחבאים בכל פינה.
עמוד מוזהב ובראשו פסל מרהיב של סיינט ג'ורג', הקדוש המגן של גאורגיה, כשהוא רוכב על סוס ונלחם בדרקון – סמל לניצחון ולעצמאות.
הכיכר מוקפת מבנים בעלי ארכיטקטורה אירופאית קלאסית עם נגיעות מקומיות, מה שמעניק לה מראה ייחודי ונוסטלגי. מימין ומשמאל, תמצאו בתי קפה, חנויות בוטיק קטנות ומסעדות שמזמינות לשבת ולהירגע, תוך כדי צפייה על דינמיקת הרחוב התוססת. האווירה כאן משלבת תחושה של עיר אירופאית קלאסית עם הקסם המיוחד של טביליסי, זהו מקום שבו תיירים ומקומיים נפגשים, מצלמים ומתבוננים באחד הסמלים החשובים של העיר – כיכר שהיא לב פועם בתוך טביליסי.
כיכר החירות, שנקראה במקור כיכר יארובסקאיה, נוסדה בתקופת שליטתו של הצאר הרוסי בעיר. במאה ה-19, האימפריה הרוסית שאפה לחזק את שליטתה בקווקז, וגאורגיה הפכה לנקודה אסטרטגית עבור השליטה באיזור. לשם כך נבנו בטביליסי מבנים בסגנון רוסי קלאסי, כולל כיכרות רחבות שמטרתן הייתה לסמל עוצמה ולאחד את התושבים תחת שלטון האימפריה. הכיכר נבנתה במיקום מרכזי, בלב העיר, והיא תוכננה לשמש כנקודת מפגש עירונית ולאגד סביבה מבנים ומוסדות רשמיים.
במהלך המאה ה-20, עם הכיבוש הסובייטי של גאורגיה, עברה הכיכר שינוי משמעותי נוסף – שמות ומבנים הוחלפו, והכיכר עצמה קיבלה את השם "כיכר לנין" על שם המנהיג הסובייטי ולדימיר לנין. במרכז הכיכר הוצב פסל עצום של לנין, שהיה לסמל הסוציאליזם בעיר ובמדינה כולה. תקופה זו השפיעה על המראה והתחושה של הכיכר, כשהיא הפכה לזירה מרכזית לאירועים, טקסים וצעדות המביעים נאמנות למפלגה הקומוניסטית. פסלו של לנין נחשב אז כסמל לעוצמתו של השלטון הסובייטי ונועד להדגיש את השליטה הרוסית בגאורגיה ובקווקז כולו.
עם נפילת ברית המועצות בשנות ה-90, גאורגיה זכתה מחדש בעצמאותה, והעם החל לחפש סמלים חדשים שיעניקו למדינה תחושת זהות לאומית מחודשת. הכיכר הפכה במהירות לסמל של השינוי והחירות, ופסל לנין המפורסם הוסר ממנה. הכיכר קיבלה את השם "כיכר החירות" כדי להדגיש את המהפך ההיסטורי והעצמאות החדשה של גאורגיה. השם החדש הפך אותה למוקד של הפגנות פוליטיות ופעילויות ציבוריות, שבהן השתתפו תושבים מכל רחבי המדינה, בדרישה לזכויות ולחירות אמיתית.
בשנת 2006, כדי לסמל את השאיפה לעתיד עצמאי וחדש, הוצב בכיכר פסל הזהב המרשים של סיינט ג'ורג', הקדוש הפטרון של גאורגיה, כשהוא רכוב על סוס ומבצע את המאבק המיתי נגד הדרקון. סיינט ג'ורג' נבחר באופן סמלי כדי לשקף את כוחו של העם הגאורגי ואת רוחו החזקה במאבק לעצמאות. הפסל הוקם על ידי האמן הגאורגי הנודע זוראב צֵרֶטֶלִי, והעמוד הגבוה עליו הוא ניצב מושך את העין ומבטיח שהכיכר תמשיך להוות מוקד לתיירים ולמקומיים כאחד.
סיינט ג'ורג' נולד על פי המסורת במאה ה-3 לספירה והפך לדמות נוצרית מרכזית. הסיפור המוכר ביותר עליו הוא המאבק בדרקון – קרב שבו הציל ג'ורג' אזרחים מהפחד ומהנזק שהביא דרקון אכזר לעירם. בזכות גבורתו ואמונתו, הוכר כקדוש בנצרות ומאוחר יותר הפך לפטרון של מדינות רבות, בהן גאורגיה, שאף קיבלה את שמו.
גאורגיה, שהיא אחת המדינות הנוצריות העתיקות ביותר בעולם, אימצה את דמותו של סיינט ג'ורג' כבר במאה ה-4, והוא הפך לסמל לאומי שמחזק את הזהות הלאומית והדתית של העם. רבים רואים בו לא רק דמות דתית, אלא גם סמל לניצחון על קשיים ומכשולים, לאומץ ולאחדות.
מעבר לכך, כיכר החירות מוקפת במבנים מרשימים ובחנויות בוטיק ובתי קפה המאפשרים לתיירים לשבת ולהירגע תוך צפייה בנוף העירוני השוקק. הכיכר מהווה מקום מפגש לתיירים ולמקומיים כאחד, ונערכת בה תכונה רבה, במיוחד בתקופות חגים, כשאירועים ציבוריים ותהלוכות נערכים במקום. המפגשים האלו מעניקים הצצה לאורח החיים הגאורגי ולתרבות המקומית, וזו חוויה מומלצת לכל מי שמבקש לחוות את העיר לא רק כתייר, אלא גם כמי שמתחבר לאווירה המקומית.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
כיכר החירות זו אחת המקומות החשובים והמשמעותיים ביותר עבור תושבי העיר. היעד הבא שלנו, שדרת רוסתוולי יוצאת ממש מכיכר החירות.
Rustaveli Avenue
שדרת רוסתוולי, אחת מהשדרות הידועות ביותר בטביליסי, היא מסע בזמן שמחבר את המבקרים להיסטוריה עשירה ועיצוב מרהיב, כאשר כל מבנה, פסל או כיכר בה מספקים תובנות על התרבות והמורשת של העם הגיאורגי. למעשה, כל צעד בה חושף סיפור אחר – החל ממוזיאונים מלאים ביצירות אמנות עוצרות נשימה ועד לחנויות בוטיק מרתקות ואפילו מסעדות שמציעות את הטעמים הכי גיאורגיים שיש.
ההיסטוריה והתרבות העשירה של העיר. העצים המוריקים שלאורך השדרה מספקים צל נעים, והמבנים העתיקים והמודרניים משתלבים יחד לכדי נוף מרהיב.
תוך כדי הליכה, עיניכם ייתקלו במבנים מפוארים – בית האופרה העתיק, מבנים בעיצוב אירופי קלאסי לצד מוסדות תרבות וגאווה לאומית, כגון מוזיאון גיאורגיה הלאומי. לאורך השדרה תגלו גם חנויות בוטיק קטנות וגלריות אמנות עכשוויות המוסיפות לאווירה הייחודית. תוכלו להתרשם גם מפסלים מעניינים, כיכרות יפות ומזרקות שמקשטות את השדרה ונותנות לה קסם מיוחד.
השדרה, ששמה המקורי היה "שדרת גולובינסקי" (Golovin Avenue), נקראת כיום על שמו של המשורר הלאומי של גיאורגיה, שותא רוסתוולי, אשר כתב את היצירה האפית "עוטה עור הנמר", יצירה משמעותית בתרבות ובספרות הגיאורגית. מאז שנבנתה במאה ה-19 ועד היום, השדרה היוותה חלק חשוב מהמראה העירוני של טביליסי ומסמל את הקשר החזק של העיר לתרבות ולזהות הלאומית שלה.
בשדרת רוסתוולי ישנם מבנים אייקוניים ומעניינים במיוחד, שכל אחד מהם מספר חלק אחר מההיסטוריה והתרבות של טביליסי ושל גיאורגיה כולה. להלן כמה מהמבנים המרתקים והחשובים ביותר שכדאי להכיר במהלך הביקור בשדרה:
אחד המבנים המרשימים ביותר בשדרה, עם סגנון בנייה המשלב אדריכלות ניאו-מורית, עיטורים צבעוניים ופרטים דקורטיביים יוצאי דופן. זהו בית האופרה השני הכי עתיק באזור הקווקז, והוא מושך מבקרים לא רק להופעות בלט ואופרה, אלא גם בזכות הארכיטקטורה שלו.
מומלץ לבקר בו גם אם אינכם מתכננים לצפות בהופעה, וליהנות מהיופי הפנימי והחיצוני של המבנה.
מבנה הפרלמנט הישן, ששירת את ממשלת גיאורגיה עד 2012, הוא מבנה משמעותי ומרשים מבחינה היסטורית. זהו אחד המקומות שבהם התרחשו הפגנות רבות, כולל אירועים היסטוריים חשובים במאבק למען עצמאות גיאורגיה.
כיום, המבנה משמש כאטרקציה תיירותית, וניתן ללמוד עליו בהדרכה היסטורית המסבירה על תפקידו החשוב בתקופות שונות.
כנסיית קשוותי היא כנסייה אורתודוקסית מרהיבה שנמצאת גם היא לאורך שדרת רוסתוולי. הכנסייה, שנבנתה בסגנון אדריכלי גיאורגי מסורתי, היא מקום אהוב על המקומיים ועל מבקרים שמחפשים רגע של שלווה ויופי רוחני בלב השדרה הסואנת. היא בנויה בסגנון אדריכלות גיאורגית קלאסית ומעוטרת באיקונוגרפיה עשירה.
האגדה מספרת כי שמו של המקום נגזר מהמילה "קשוותי" שפירושה "לידה של אבן", בעקבות סיפור מקומי עתיק.
שדרת רוסתוולי מציעה לתייר חוויה ייחודית שבה אפשר פשוט לשוטט ולספוג את האווירה המקומית. כאן אפשר להתרשם ממבנים היסטוריים כמו בית האופרה של טביליסי, התיאטרון הלאומי ובית הפרלמנט הגיאורגי, מבנים שמספרים את סיפורם של תקופות שונות בהיסטוריה של העיר. התייר יכול לבקר במוזיאונים כמו מוזיאון גיאורגיה הלאומי, שבו מוצגות תערוכות על התרבות, ההיסטוריה והאמנות המקומית, וכן גלריות אמנות עכשוויות המעניקות הצצה לתרבות העכשווית.
אל היעד הבא
אל היעד הבא
שדרת רוסתוולי היא הרחוב המרכזי ביותר בעיר. נמצאו בו כמה מהמבנים החשובים ביותר לתושבי טביליסי, אחד מהם זהו היעד הבא שלנו, מוזיאון המציג אומנות גאורגית.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
האם אי פעם שאלתם את עצמכם מה עומד מאחורי היצירות הגדולות של גאורגיה? מה הסיפורים שהן מספרות? מה מניע את האמנים המקומיים ליצור? כאן, במוזיאון האמנות, תגלו את כל אלו ועוד. הביקור במוזיאון הוא לא רק עצירה לחובבי האמנות, אלא גם דרך נהדרת להבין את גאורגיה לעומקה. זהו מקום שמביא למפגש מרתק בין המסורת הקלאסית וההיסטורית לבין ביטויים אמנותיים חדשים ונועזים, שמשקפים את הדרך בה גאורגיה מתפתחת ומשתנה.
הבניין עצמו, מבנה קלאסי בעל חזית מרשימה וגרם מדרגות רחב. בפנים מחכה לכם מרחב מואר ואינטימי, בו כל חדר חושף תערוכות שונות, מציורים מדויקים של נופי גאורגיה ועד פסלים מרשימים המספרים סיפורים מקומיים מרגשים.
המוזיאון נפתח רשמית בשנת 1923, ותחילה שימש כמשכנם של אוספי אמנות קלאסיים, לצד חפצי אמנות דתיים וחילוניים עתיקים, מהאזור ומאזורים קרובים. האוספים הועברו אל המוזיאון ממוסדות דתיים, בתי אצולה ואספנים פרטיים, והוא הפך במהרה למרכז המחקר והשימור של אמנות גאורגית. במאה השנים שחלפו מאז, המוזיאון צמח והתרחב, וכיום הוא מציג עשרות אלפי פריטים הכוללים ציורים, פסלים, תכשיטים, איקונות דתיות ועוד. כל פריט במוזיאון מגלה סיפור מהעבר, ומציג את ההתפתחות התרבותית והאומנותית של גאורגיה לאורך התקופות.
המוזיאון משתרע על פני שתי קומות עיקריות וכולל מספר חדרים וגלריות המוקדשים לנושאים שונים ולתקופות היסטוריות. המבנה עצמו מרווח, עם חדרים שמאפשרים זרימת מבקרים קלה וצפייה נוחה בכל יצירה.
במוזיאון מוצגות תערוכות קבועות ומתחלפות, שמסודרות לפי נושאים או תקופות:
גלריה היסטורית – בגלריה זו מוצגים ממצאים אמנותיים מהתקופות הקדומות של גאורגיה, הכוללים פריטי אומנות דתית כמו איקונות ביזנטיות, כתבי יד נדירים, ופריטי כסף וזהב עתיקים, שמחזירים את המבקרים אל התקופה הביזנטית והקשריה עם המזרח התיכון.
אומנות קלאסית גאורגית – תערוכה זו כוללת ציורים ופסלים מהמאה ה-18 וה-19, תקופות בהן גאורגיה הייתה תחת השפעות חזקות של האימפריות האירופאיות והרוסיות. כאן תוכלו לראות את היצירות הקלאסיות הראשונות של אמנים גאורגים לצד אמנים מהאזור.
אומנות מודרנית ועכשווית – במוזיאון מוצגת גם אומנות מודרנית מהמאות ה-20 וה-21, עם יצירות מאת אמנים גאורגים עכשוויים, כולל פסלים, ציורים ואמנות וידאו. תערוכות אלו מציגות את ההתפתחות האמנותית של גאורגיה בעידן המודרני ומדגימות כיצד האמנים הגאורגים ממשיכים לפתח את הסגנון הלאומי.
מלבד האמנות עצמה, ישנה תחושת גאווה בקרב תושבי טביליסי על כך שהמוזיאון מייצג את הזהות התרבותית וההיסטורית שלהם. עבור רבים, המוזיאון הוא לא רק מקום לשימור אמנות, אלא סמל לעמידות התרבותית של גאורגיה, אשר למרות כיבושים והשפעות זרות, הצליחה לשמר את מורשתה. עבור המקומיים, המוזיאון מהווה תזכורת לעבר מפואר וגם מקום לשיח עכשווי, שבו אמנים גאורגים מודרניים מוצאים את דרכם ומבטאים את עצמם.
כשתיכנסו למוזיאון הלאומי הגאורגי, תרגישו מיד שאתם נכנסים למסע בזמן. במהלך הביקור תעברו בין תערוכות שונות, כל אחת מספרת סיפור אחר: תערוכה אחת אולי תציג מטבעות עתיקים ומפות נדירות של גאורגיה, ואחרת תחשוף פריטים מהפולקלור המקומי והתרבות הכפרית. הצבעים, הדמויות והסיפורים שמאחורי המוצגים מתעוררים לחיים, והם יעוררו בכם רצון להעמיק ולחקור עוד.
כשאתם עומדים מול כל המוצגים הללו, תחושו שאתם נוגעים בהיסטוריה החיה של גאורגיה, והחוויה של המקום תותיר בכם רושם עמוק ובלתי נשכח.
המוזיאון הלאומי הגאורגי, אחד המוסדות התרבותיים וההיסטוריים החשובים ביותר בגאורגיה, הוא מקום שמאגד בתוכו מאות שנים של היסטוריה, אמנות ומורשת. המוזיאון במתכונתו הנוכחית הוקם כחלק מאיחוד של מספר מוזיאונים קטנים יותר בטביליסי ובגאורגיה, תהליך שהתבצע בראשית שנות האלפיים. מטרתו המרכזית הייתה לשמר, להציג ולחקור את העבר הגאורגי המגוון ולעורר מודעות ציבורית לנושא. הרעיון של הקמת המוזיאון הלאומי המודרני בגאורגיה התגבש לאחר עצמאות גאורגיה ב-1991, תקופה בה החלו לחפש זהות מחודשת ולהתחבר לשורשי המדינה ולמסורות שלה.
ההיסטוריה של המוזיאון, עם זאת, התחילה הרבה לפני האיחוד. בשנת 1852, בתקופת השלטון הרוסי על גאורגיה, הוקם בטביליסי המוזיאון הראשון שנקרא "המוזיאון הקווקזי". המוזיאון הזה נבנה על מנת להציג את תרבויות הקווקז השונות שהיו חלק מהאימפריה הרוסית באותן שנים. בין הדמויות הבולטות בהקמתו היה חוקר טבע רוסי בשם גוטליב וגנר, שהיה מעורב בהקמת המוזיאון והחל לאסוף פריטים בעלי ערך היסטורי ותרבותי מרחבי הקווקז, לרבות גאורגיה. מטרת האוסף הייתה להציג את התרבויות המקומיות ואת הממצאים הארכיאולוגיים שהחלו להתגלות באזור, ולעודד את המחקר באותן שנים.
לאורך השנים, המוזיאון התפתח, ומוסדות נוספים בטביליסי הצטרפו לתהליך האיסוף וההצגה של פריטי תרבות ייחודיים. ב-1919, בתקופה קצרה בה גאורגיה זכתה לעצמאות ראשונה, נפתח המוזיאון הגאורגי להיסטוריה וארכיאולוגיה בטביליסי. עם הזמן, ולאחר השתלבות גאורגיה בברית המועצות, תפסו הפריטים ההיסטוריים והאמנותיים המקומיים מקום חשוב, במיוחד לאור התעוררות הגאווה הלאומית והתרבותית במדינה. המוזיאונים פעלו באותה תקופה כמוקדים למחקר ולימוד, ושימשו גם להצגת התרבות הגאורגית בצורה שקהל רחב יוכל להבין ולהתחבר אליה.
הקמת המוזיאון הלאומי הגאורגי כפי שאנו מכירים אותו היום נועדה להנגיש את כל אוצרות התרבות, האמנות וההיסטוריה של גאורגיה במקום אחד, לאחר שנים של תהליכי הפרדה בין המוסדות השונים. בשנת 2004, תחת הנהגת שר התרבות דאז, שולבה פעילותם של מספר מוזיאונים בטביליסי ובערים נוספות בגאורגיה. האיחוד נועד לאפשר הצגה נרחבת של האוסף הלאומי העשיר, כמו גם שיפור תנאי האחסון והשימור של הפריטים, לצד ייעול מחקרי והגברת הגישה הציבורית אל האוסף המרתק.
בניין המרכזי בטביליסי, בו שוכן המוזיאון, מאופיין בסגנון ניאו-קלאסי משולב באלמנטים מודרניים, ומשקף את התקופה בה נבנה – תקופת שלטון האימפריה הרוסית בקווקז במאה ה-19, וגם את החידושים שהגיעו עם האיחוד המחודש בראשית המאה ה-21.
סגנון הניאו-קלאסי שהיה נפוץ בתקופת הקמתו הראשונית של המוזיאון בטביליסי מתאפיין בעמודים גדולים, קשתות וחללים פתוחים שמשרים תחושה של הוד והדר. סגנון זה הושפע רבות מהאדריכלות האירופאית הקלאסית, שמטרתה הייתה ליצור תחושת כבוד והערצה כלפי ההיסטוריה והאמנות. בתקופה הרוסית, כאשר החלו הקווקזיים לאמץ את סגנון הניאו-קלאסיקה, זה סימן את הנכונות לפתיחות כלפי הסגנונות האירופאיים והזיקה לעולם הגדול. גם באדריכלות המוזיאון ניתן לראות השפעות רוסיות בשימוש בקווים נקיים, מרחבים רחבים וחללים גבוהים.
מה שמיוחד במוזיאון הזה הוא מגוון התערוכות, המציעות הצצה לתקופות שונות בתולדות המדינה – מהתקופה הפרה-היסטורית, דרך ימי הביניים, ועד התקופה המודרנית. אחד האוספים הייחודיים במוזיאון הוא אוסף "האוצרות הקולכיים", שמציג תכשיטים וכלי זהב מהמאה ה-3 לפנה"ס, המעידים על יכולות אמנותיות וטכנולוגיות מרשימות של תושבי גאורגיה הקדומים. אלה תכשיטים נדירים שהשתמרו בצורה מעוררת השתאות ומשקפים את הקסם של תרבות ימי קדם.
מעבר למוצגים הארכיאולוגיים, המוזיאון מציע גם אוסף אמנות מתקופות שונות, כולל ציורים ופסלים, שנותנים תחושה קרובה לחיי היומיום, האמונות והתרבויות שהתפתחו באזור לאורך השנים. החוויה במוזיאון מאפשרת למבקרים להבין את גאורגיה מנקודת מבט היסטורית ואמנותית ולגלות את התרבות המקומית באופן נגיש ומעניין.
החשיבות של המוזיאון עבור תושבי טביליסי והגאורגים בכלל היא רבה – הוא מסמל את הגאווה הלאומית ושימור ההיסטוריה של המדינה, ומעניק במה ייחודית להציג את מורשתם בפני המבקרים. תיירים המגיעים למוזיאון יכולים להתחבר לעומק התרבות המקומית ולהבין את מקומה החשוב של גאורגיה באזור הקווקז מבחינה היסטורית ותרבותית.
Georgian Museum of Fine Arts
בתוך המוזיאון עצמו תפגשו גלריות מעוצבות ומגוונות שמציגות יצירות אמנות מהמאה ה-19 ועד היום, כאשר כל חלל חושף חלק נוסף מהתרבות והמורשת של גאורגיה והאזור כולו. מסביב יפרשו לפניכם ציורים צבעוניים, פסלים מרהיבים ואוספי אומנות עממית שמשלבים השפעות מסורתיות ומודרניות כאחד. כל חדר מספר סיפור אחר – החל מההיסטוריה הגאורגית ועד להיבטים מודרניים שנוגעים לחיים באזור הקווקז כיום.
בית משמעותי וייצוגי לאוסף האמנות הפרטי של ד"ר גיורגי קורשידזה ואשתו, מיכוֹ קנבֶּלדזה, שני אספנים נלהבים וידועים בגאורגיה. השניים צברו במשך שנים אוסף אמנות רחב ומרשים שכולל למעלה מ-3,500 יצירות אמנות מגאורגיה ומרחבי הקווקז, והתשוקה שלהם לשמר ולהנגיש את העושר התרבותי הזה לציבור היא שהובילה אותם להקים את המוזיאון.
המבנה נבנה על פי קווים אדריכליים מודרניים, המשקפים את השילוב בין ישן לחדש שמאפיין את העיר כולה. החלל תוכנן כך שיהיה אפשר לשוטט בנוחות בין גלריות המוזיאון השונות, כל אחת עם אופי ייחודי המוקדש לתקופה או לנושא מסוים. במקביל, תכנון המבנה מאפשר זרימה טבעית של אור שמש מהחלונות הגדולים, שמעניקה למבקרים חוויה נעימה ומזמינה.
המבנה עצמו בנוי בצורה שמאפשרת זרימה של אור טבעי דרך חלונות גדולים הממוקמים באזורים אסטרטגיים. האלמנטים השקופים מוסיפים תחושת פתיחות, ומתאימים במיוחד למיקום המרכזי בעיר המעניק לנוף העירוני אפשרות להיות חלק בלתי נפרד מהחוויה במוזיאון. סגנון הבנייה המודרני, שמתאפיין בגבהים גבוהים ובחללים רחבים, נועד לאפשר למבקרים להרגיש חלק מהמרחב ולחוות את האמנות מקרוב, כמעט בלי מחסומים.
שילוב החומרים השונים – כמו זכוכית, בטון, ברזל ופלדה – נועד לייצר ניגודיות שמשדרת עמידות ואיכות. הבנייה המודרנית מאפשרת גמישות רבה בהצגת יצירות מגוונות באור טבעי, וכך מתאפשר למוזיאון לארח תערוכות רבות ומגוונות, ולשנות את עיצוב החללים הפנימיים לפי הצרכים של התערוכות המוצגות. האלמנטים הברורים, הקווים הישרים והגיאומטריה המדויקת נועדו להעביר תחושת סדר וניקיון, מה שמאפשר למבקרים להתמקד ביצירות עצמן ולקבל חוויה מרשימה, אך לא עמוסה.
מוזיאון גאורגיה לאמנויות יפות בטביליסי מתפרס על פני שלוש קומות רחבות, שכל אחת מהן מחולקת לחדרי תצוגה המוקדשים לתקופות, נושאים וסוגי אמנות שונים. המוזיאון מציג כ-3,500 יצירות שנאספו בקפידה, ונחשב לאחד האוספים הפרטיים המשמעותיים בגאורגיה.
הקומות והתצוגות:
קומה ראשונה: מוקדשת לאמנות דתית גאורגית, והיא כוללת יצירות אמנות כנסייתיות מתקופות שונות, כולל איקונות מרהיבות, ספרי קודש, תכשיטים וחפצים כנסייתיים מעוטרים. תצוגה זו מציעה הצצה להיסטוריה הדתית העשירה של גאורגיה ולמסורת האמנותית שהתפתחה סביב הכנסייה המקומית.
קומה שנייה: קומת האמנות הקלאסית והמודרנית, ובה אוסף ייחודי של ציורים ופסלים מאת אמנים גאורגים חשובים מהמאות ה-19 וה-20. בין האמנים המוצגים כאן תמצאו שמות בולטים כמו ניקו פירוסמני, אחד האמנים הנערצים ביותר בגאורגיה, שידוע בציורי העם המיוחדים שלו. הקומה גם מציגה עבודות של אמנים מודרניים שהביאו לסגנון חדש באמנות הגאורגית עם נגיעות של השפעות אירופאיות.
קומה שלישית: כאן תמצאו את התערוכות המתחלפות, בהן מוצגות יצירות עכשוויות של אמנים גאורגים לצד שיתופי פעולה עם אמנים בינלאומיים. זהו חלל דינמי המאפשר למוזיאון לחדש ולהציג כל פעם זוויות אמנותיות שונות, מה שמאפשר גם למבקרים חוזרים ליהנות מחוויות שונות.
מוזיאון גאורגיה לאמנויות יפות הוא מקום שמציע שילוב ייחודי של היסטוריה, דת, אמנות ומודרניות, כל זאת במבנה מרווח ומזמין, המתאים הן לחובבי אמנות ותיקים והן למי שמחפש חוויית תרבות מרתקת ומעשירה בטביליסי
שלישי – ראשון: 10:00-19:00
שני: סגור
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לאחר הביקור במוזיאון, אנו הולכים לעלות לגבעה נוספת ממנה נשקף נוף מדהים של טביליסי. צאו מהמוזיאון פנו שמאלה ויש ימינה אל רחוב בקרבת 9 Aprili St עלו ברחוב זה עד הסוף ופנו ימינה, לאחר כ3 דקות הליכה תראו מצד שמאל שלכם את הכניסנ לתחנת הפוניקלור.
Mtatsminda Funicular
למה פוניקולר? אם אתם חובבי נופים מרהיבים, אוהבים להגיע לגבהים בצורה מרגשת ומחפשים חוויה ייחודית בטביליסי, הרי שהפוניקולר הוא נקודת חובה. מדובר בהרבה יותר מרכבת – זוהי מסע אל לבו של נוף מהפנט המשקיף על כל העיר, עם תחנות שמאפשרות לכם ליהנות מאתרים נוספים, בתי קפה עם אווירה, ונקודות צילום עוצרות נשימה שלא כדאי לפספס.
להיפרש לפניכם. ככל שהרכבת מטפסת במעלה התלול, הנוף מתרחב, וחומות העיר העתיקה, הנהר והמבנים ההיסטוריים יוצרים פסיפס עוצר נשימה.
ברגע שתגיעו לפסגת ההר, תוכלו לנשום לרווחה ולחוש את האוויר הצונן שמלטף את הפנים. מלמעלה נשקף נוף פנורמי של טביליסי כולה – מהבניינים העתיקים ועד השכונות החדשות, כל העיר פרושה לפניכם כמו תמונה חיה. הפארק שבפסגה מספק מרחבים ירוקים, מסלולי הליכה ונקודות תצפית נוספות, וגם כמה מקומות חמודים לשבת בהם לקפה עם נוף מרהיב, או לארוחה מקומית טובה.
הפוניקולר של טביליסי הוא הרבה מעבר לכלי תחבורה; הוא סמל היסטורי אשר מחבר את העיר המודרנית לשורשיה. בניית הפוניקולר החלה בראשית המאה ה-20, בשנת 1903, בעידן שבו טביליסי הייתה חלק מהאימפריה הרוסית, והוקמה כתגובה לצורך הולך וגובר לשדרג את מערכות התחבורה בעיר ההררית הזו.
את הפוניקולר יזם ובנה מהנדס גרמני-בלגי בשם אלברט זאלצמן, שביסס את המבנה על טכנולוגיה מתקדמת לאותה תקופה, והקפיד לשלב בתכנון שלו את ההיבטים ההנדסיים הדרושים כדי להתמודד עם שיפועי ההר התלולים. הפרויקט, שנתמך במימון משותף של בעלי הון מקומיים וזרים, היה אמור לשדרג את תדמיתה של טביליסי כעיר מודרנית, מתקדמת ומשמעותית באזור הקווקזי. אחת המטרות החשובות של בניית הפוניקולר הייתה ליצור חיבור יעיל למתחם נופש ופארק שהוקם על פסגת הר מתאצמינדה, שנחשב באותה תקופה ליעד פופולרי עבור תושבי העיר והמבקרים בה.
הפוניקולר של טביליסי הוא אחת האטרקציות המרכזיות והייחודיות בעיר, ומהווה חובה לכל תייר המבקר בטביליסי, לא רק בגלל הנוף המרהיב שהוא מציע אלא גם בזכות הסיפור ההיסטורי והמשמעותי שהוא נושא. מדובר באחת הנקודות הגבוהות ביותר בעיר, שמאפשרת הצצה מרהיבה על טביליסי ועל האזור כולו, מה שהופך אותו לנקודת צילום מושלמת ומושכת עבור חובבי הנופים והתמונות. כאן תוכלו להתפעל מכל פינה של העיר הפרושה מתחתיכם, כשקו הרקיע של טביליסי נשקף בברור, ומולכם פסיפס מרהיב של בניינים היסטוריים וחדשים, גשרים ומבנים מודרניים לצד העתיקים.
ראשון – שבת: 08:00-00:00
אל היעד הבא
אל היעד הבא
לפוניקלור יש 3 תחנות, התחנה הראשונה, בה עליתם. התחנה האחרונה היא בראש הגבעה, ומיועדת למי שמעוניין להגיע לפארק השעשועים מתאצמינגה. והתחנה האמצעית תוביל אתכם אל היעד הבא שלנו.
אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם
פארק השעשועים מתאצמינדה
פארק מתאצמינדה לא סתם מככב כאתר חובה למבקרים בעיר. זהו שילוב מושלם בין טבע לעיר, בין נוף עוצר נשימה לאטרקציות של כיף והרפתקה, וכל זאת במרחק נסיעה קצרה ממרכז טביליסי. תמצאו שם רכבות הרים מלהיבות, מתקנים מפתיעים שיאתגרו אתכם באומץ, גלגל ענק שתפסו בו רגעים מרהיבים בשמי העיר, ושפע של אפשרויות לכל הגילאים. משפחות, זוגות, ואפילו תיירים יחידים – כולם יוכלו למצוא את הפינה שלהם במתחם המרהיב הזה.
כשתגיעו לפארק מתאצמינדה, תיפתח בפניכם תמונה עוצרת נשימה של העיר טביליסי הנפרשת למטה, והרים ירוקים ברקע שמעניקים תחושה שאתם עומדים מעל העולם. הפארק ממוקם על ראש הר, כך שכבר בכניסה תרגישו את האוויר הצלול והנוף הפתוח, וממש תקבלו מבט פנורמי על כל האזור.
הפארק עצמו מעוצב בסגנון ידידותי ומזמין, ויש בו מסלולי הליכה רחבים, מדשאות נעימות ואזורי ישיבה שמפוזרים לאורך השבילים. בין המתקנים, תראו את גלגל הענק הגדול שמסובב אתכם לגובה מרהיב, רכבות הרים צבעוניות שמתפתלות ביניהן, ומתקנים שילדים יאהבו במיוחד, כמו קרוסלות ופארק חבלים קטן. גם מבוגרים ימצאו כאן ריגוש, עם מתקני אקסטרים גבוהים ומסעירים.
במרכז הפארק ישנם דוכני מזון מהיר, גלידות ומשקאות קרים כדי שתוכלו להתפנק תוך כדי הבילוי. האווירה כולה קלילה ומרגיעה, כך שכל אחד יכול ליהנות בקצב שלו, בין אם אתם מחפשים ריגושים או פשוט רוצים לשבת וליהנות מהנוף.
פארק מתאצמינדה, אחת האטרקציות האהובות על המקומיים והתיירים בטביליסי, נבנה במקור בתקופה שבה גאורגיה הייתה חלק מברית המועצות. המקום עצמו, על ראש ההר, היה כבר אז פופולרי בקרב המקומיים בשל הנוף המרהיב שנשקף ממנו, אך בשנת 1930 החליטו השלטונות לנצל את האתר ולבנות בו פארק שעשועים בסגנון סובייטי קלאסי, שנועד לשמש כמרכז בילוי ופנאי לתושבי העיר ולאורחיה.
הרעיון להקים פארק שעשועים במתאצמינדה הגיע מהצורך ליצור מוקד תיירותי ומוקד פנאי בגובה רב, כך שיספק נוף מרהיב ומרוחק מהעיר הסואנת, לצד בילוי נגיש למשפחות, ילדים ומבוגרים. הוגי הפרויקט רצו ליצור מקום שבו המקומיים יוכלו ליהנות מבילוי קיצי ומרגיע וגם להתגאות באתר נוף ייחודי ברמה עולמית. באותה תקופה היו הפארקים הגדולים והחגיגיים פופולריים בערים גדולות בברית המועצות, והוקמו כמעין סמל לתרבות פנאי מפותחת שאמורה לייצג את חוזק התרבות הסובייטית והדאגה לאזרחים.
הפארק הפך מיד לאחר פתיחתו לפופולרי מאוד בקרב תושבי טביליסי. בעיני רבים, היה זה מקום מיוחד להתאווררות ולנופש קצר, מקום שבו יכלו לברוח מהעיר ולהתחבר לטבע ולרוגע תוך כדי הנאה ממתקנים ייחודיים. לאורך השנים ביקרו בו תיירים ומבקרים מכל רחבי ברית המועצות, ופארק מתאצמינדה נחשב לאחת מאטרקציות החובה בעיר.
הפארק עמד על תילו במשך עשורים רבים, אך לאחר נפילת ברית המועצות והמעבר של גאורגיה לעצמאות, הוא הוזנח ועמד בפני אתגרים כלכליים ומבניים. עם זאת, הפוטנציאל התיירותי והאהבה של המקומיים למקום גרמו לכך שלא ויתרו עליו כל כך מהר. באמצע שנות ה-2000 הוחלט להשקיע בשיפוץ מקיף של הפארק במטרה להחזירו לימי תהילתו, אך גם להתאימו לקהל התיירות המודרני. פרויקט השיפוץ כלל את שיפוץ המתקנים הקיימים, הוספת מתקנים חדשים וריענון העיצוב הכללי כך שיתאים לסטנדרטים הבינלאומיים החדשים בתחום פארקי השעשועים.
ביקור בפארק מתאצמינדה הוא חוויה מיוחדת לכל מבקר בטביליסי, ולא בכדי המקום הפך לאחת האטרקציות הפופולריות ביותר בעיר. מדובר בפארק שעשועים יוצא דופן, הממוקם בגובה 770 מטרים מעל פני הים, ומציע נוף עוצר נשימה של העיר כולה ושל ההרים שמסביב. הנוף הנשקף מהפארק מרהיב במיוחד בשעות השקיעה, כאשר אורות העיר נדלקים והאווירה הופכת קסומה ורומנטית.
אחת הסיבות המרכזיות שמומלץ לכל תייר לבקר במתאצמינדה היא השילוב הייחודי בין מתקני השעשועים לבין האווירה ההיסטורית והנוסטלגית של המקום. תיירים יכולים למצוא כאן מתקנים קלאסיים כמו גלגל ענק ורכבות הרים, לצד מתקנים חדשים ועדכניים יותר. זהו מקום אידיאלי למשפחות עם ילדים, זוגות וגם מטיילים עצמאיים, שכן הפארק מציע מגוון רחב של אטרקציות שמתאימות לכל גיל.
Mtatsminda Pantheon
פנתאון מתאצמינדה איננו רק עוד אתר היסטורי – זהו מקום המוקדש לאנשים שהשאירו חותם עמוק על המדינה ועל התרבות המקומית. מתחם הקבורה הזה נמצא על מדרונות ההר של טביליסי ומציע נקודת תצפית יפהפייה על העיר כולה, לצד סיפורים מרתקים מאחורי כל קבר ואנדרטה. הפנתאון מכיל דמויות מפתח בהיסטוריה הגאורגית – סופרים, פוליטיקאים, מוזיקאים, ומנהיגים – והביקור בו מזמין אתכם להתחבר להיסטוריה של טביליסי מזווית אישית ונוגעת ללב.
היסטוריה וטבע, עם שבילים צרים המטפסים במעלה ההר, כשסביבכם עצים עתיקים ופרחים עונתיים המפיצים ריח עדין.
בין השבילים, פזורים קברים ואנדרטאות מרשימים המעוצבים בסגנונות שונים, וכל אחד מהם מייצג אדם חשוב מהעבר של גאורגיה – סופרים, אמנים, ומנהיגים שתרמו לעיצוב התרבות הגאורגית. במהלך הסיור במקום, תבחינו גם בנופים הפנורמיים הנשקפים על טביליסי וההרים שמסביב, מה שנותן תחושת מרחב ושלווה ייחודית.
הפנתאון כולו מעוצב בפשטות אצילית, ויש בו אווירה מיוחדת של כבוד וענווה, שמזמינה כל מבקר להאט את הקצב ולחוש את הסיפורים שמסתתרים כאן בין האבנים.
פנתאון מתאצמינדה, נבנה כאתר הנצחה וקבורה לדמויות מרכזיות בתרבות ובהיסטוריה הגאורגית. הוא נוסד בתחילת המאה ה-20, ב-1929, כאשר התעורר הצורך ביצירת מקום מיוחד שיכבד וינציח את אלו שהותירו חותם עמוק על גאורגיה. לאורך השנים הפך הפנתאון לאחד הסמלים החשובים של הכבוד הלאומי והזיכרון ההיסטורי במדינה.
את הרעיון להקמת הפנתאון יזמו כמה מאנשי התרבות והחינוך הבולטים של התקופה, ובראשם הממשלה הגאורגית של שנות ה-20. באותה תקופה, גאורגיה הייתה חלק מברית המועצות, ונחיצות השמירה על התרבות המקומית ועל זיכרון האישים שהשפיעו על גאורגיה הפכה למשמעותית במיוחד. הרעיון היה לאגד את דמויות התרבות, הספרות והמדע, לצד אישים פוליטיים בולטים, במקום ייחודי אחד, שינציח את המורשת הגאורגית באופן מרכזי וברור.
מיקומו של הפנתאון בהר מתאצמינדה נבחר בקפידה בשל הסמליות של ההר ושל הנוף הנשקף ממנו, המאפשר תצפית רחבה על טביליסי והאזור ההררי שמסביב. מתאצמינדה נחשב מקום קדוש בגאורגיה כבר מאות שנים. על פי האמונה, ההר היה מקום מגוריו של הקדוש דוד, אחד מאבות הכנסייה הגאורגית במאה ה-6. הקדוש דוד חי במערה בהר, ולפני שהפך לפנתאון, ההר שימש כמקום עלייה לרגל לנוצרים גאורגים.
הפנתאון עצמו התחיל את דרכו כמקום קבורתו של אלכסנדר צ'בצ'בדזה, משורר, סופר ומנהיג לאומי, שנחשב לאבי הרומנטיקה הגאורגית. קבורתו של צ'בצ'בדזה בהר פתחה מסורת חדשה, ואט אט הצטרפו אליו אישים נוספים מהתרבות וההיסטוריה של גאורגיה, שקיבלו את הכבוד להיטמן בפנתאון מתאצמינדה. כך, האתר התפתח בהדרגה למתחם שמכבד את זכרם של המובילים בתחומי הספרות, האמנות, הפוליטיקה, והמדע, והפך לסמל לאומי.
במהלך השנים, המשיך הפנתאון לגדול ולהכיל דמויות נוספות, גם בתקופות של תהפוכות פוליטיות וכלכליות. הגאורגים ראו במקום הזה מעין סמל של עמידות ושל חוסן לאומי. בתקופות של מאבקים ושינויים פוליטיים קיצוניים, הפנתאון נשמר והפך לחלק מהזהות הלאומית של גאורגיה, שהזכירה לאנשים את גבורתם ואת השורשים התרבותיים וההיסטוריים שלהם.
פנתאון מתאצמינדה נבנה בסגנון המשקף שילוב של השפעות אדריכליות מגוונות, תוך שימור האלמנטים הגאורגיים המסורתיים המתאימים לתקופתו ולמטרותיו. הסגנון האדריכלי של המקום משלב בין פשטות אצילית לבין עיצוב מונומנטלי שמדגיש את חשיבותו כאתר לאומי. אדריכלות הפנתאון נועדה לשרת מטרה ברורה – לכבד את זכרם של אישים חשובים בתולדות גאורגיה ובתרבותה, תוך התמקדות בערכים כמו כבוד, מסורת ומורשת.
סגנון הבנייה של פנתאון מתאצמינדה מבוסס על מאפיינים גאורגיים מסורתיים, שמשלבים אבן מקומית, קווים נקיים ופשטות מבנית. האלמנטים האדריכליים במקום משדרים תחושת יציבות ונצחיות, שמתאימה למעמדו כמקום מנוחה אחרון לדמויות בולטות. האדריכלים ביקשו ליצור מתחם המשרה רוגע ותחושת כבוד, ולכן המבנים כאן מעוצבים בקווים ברורים וישרים, עם התמקדות בחומרים טבעיים ועמידים, בעיקר באבן שמייצגת את החוסן המקומי.
בפנתאון אפשר למצוא כמה דמויות מפורסמות במיוחד, כמו המשורר הלאומי איליה צ'בצ'בדזה, שנחשב לאחת הדמויות המרכזיות בתנועת התחייה הלאומית הגאורגית. כמו כן, אפשר לפגוש כאן גם את מקום מנוחתו של גריגול אורבלי, שהיה חוקר חשוב בתחום הארכיאולוגיה ותרם רבות להיסטוריה המקומית. המפגש עם הקברים והמצבות מאפשר תחושת חיבור אל חייהם ופועלם של האנשים הללו, ויוצר חוויה אותנטית ומלמדת.
מקומו של הפנתאון בלב מתאצמינדה מאפשר לתיירים לחוות גם את היופי הטבעי של ההר והנופים הנשקפים ממנו. תוכלו לטייל בין השבילים המוצלים, לשבת בנקודות תצפית ולהתרשם מהנוף של העיר מטביליסי המשתרעת מתחת.
רביעי – שני: 07:00-21:00
שלישי: 07:00-23:00
