בזיליקת סנט אמברוג'יו
בנייתה של בזיליקת סנט אמברוג'יו החלה בשנת 379 לספירה, והיא נבנתה על ידי אמברוזיוס,
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה (הסעודה האחרונה)
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה, היא אחת הכנסיות המיוחדות והמפורסמות ביותר במילאנו. אך לא בגלל ההיסטוריה שלה, האדריכלות או חשיבותה לנוצרים. הסיבה שבגללה הכנסייה כל כך מפורסמת היא ציור קיר מפורסם שנקרא "הסעודה האחרונה" שצוייר על ידי לאונרדו דה וינצ'י. ציור זה מושך אליו תיירים רבים מה שגורם לכנסיית דלה גרציה להיות אחד מאתרי התיירות הבולטים במילאנו.
הכנסייה נבנתה בין השנים 1463-1482 בפקודת הדוכס פרנצ'סקו ספורצה. הכנסייה נבנתה כמתחם בו הייתה הכנסיה ומנזר דומינקני. לודביק ספורצה שירש את פרנצסקו ספורצה, ערך מספר שינויים בכנסייה, הוא הוסיף את האפסיס לכנסייה, וכן החליט כי הכנסייה תשמש כמקום קבורה למשפחת ספורצה. אשתו של לודביק ספורצה הייתה הראשונה שנקברה במקום.
קשה להתעלם מהיופי הארכיטקטוני של סנטה מריה דלה גראציה. הכנסייה הזו, אשר מצויה בלב העיר, היא דוגמה מושלמת לארכיטקטורה הרנסנסית האיטלקית.
הכנסייה שנבנתה בסגנון הרנסנס האיטלקי, סגנון שהתפתח באיטליה במאה ה-15 והפך לאחד המרכזיים באירופה. הרעיון המרכזי של הרנסנס הוא לשוב לעקרונות הקלאסיים של הארכיטקטורה הרומית והיוונית. הסגנון מציין את החזרה לאידיאולוגיה של ההתפתחות האנושית וההתפרצות האינטלקטואלית. בזמן הבניית הכנסייה, מילאנו הייתה בשיאה התרבותי והפוליטי. הדוכסים של מילאנו, משפחת ספורצה, רצו להראות את העוצמה וההשפעה שלהם דרך אמנות וארכיטקטורה. הבחירה בסגנון הרנסנס הייתה ברורה – הוא הציג את החידוש, היופי וההתפתחות האנושית.
הכנסייה היא פלא ארכיטקטוני בפני עצמה. הדבר הראשון שמבליט הוא הקיר החיצוני המרשים, המעוטר בפסלים ובפרטים אחרים המציינים את ההשפעה הרומית. אך האלמנט האמיתי המרשים הוא הכיפה המרשימה של הכנסייה. היא מצויה במרכז הכנסייה ומצוירת בצורה מושלמת, המציינת את השמיים והאלוהות.
אך היהלום האמיתי של הכנסייה, ובעצם מה שהפך אותה מעוד כנסייה לאחד מהיעדים התיירותיים המובילים של העיר זה כמובן, "הסעודה האחרונה" של ליאונרדו דה וינצ'י. היצירה הזו, הממוקמת בקיר הצפוני של המנזר, היא אחת היצירות הגדולות ביותר בעולם האמנות.
לאונרדו דה וינצ'י צייר את היצירה המדהימה הזו בין השנים 1495-1498. הציור שאנו רואים היום הוא שחזור של היצירה המקורית שצייר דה וינצ'י. הוא ניסה לצייר בסגנון שבעצם מפתח את סגנון הפרסקו (טכניקת ציורי קיר שהתמשו בה). אך הטכניקה הזו לא עבדה כראוי, נוסף על כך שהציור צויר על קיר צפוני כך שהוא צבר לחות, כל שקל להבין מדוע לא עבר זמן רב עד שהציור נפגע והחל להתפורר. מספר רב של אמנים ניסו לשחזר את היצירה הזו, מה שהם לא הבינו שזה בוצע בסגנון אחר ולכן כל נסיונות השחזור רק פגעו בציור. רק במאה ה-20 עם התפתחות הטכנולוגיה, הצליחו להבין כיצד דה וינצ'י צייר את הסעודה האחרונה והצליחו לשחזר אותה.
כיום, רוב המבקרים שמגיעים לכנסייה מגיעים על מנת להתרשם מיצירת ה"סעודה האחרונה". זוהי באמת היצירה הכי מרשימה ומפורסמת בכנסייה. אך אם כבר הגעתם עד כאן, נצלו את הזמן להביט גם בשאר חלקי הכנסייה היפה.
כנסיית סנטה מריה דלה גרציה (הסעודה האחרונה) - שעות פתיחה
שלישי – ראשון: 08:15-18:45
מקומות מומלצים ליד כנסיית סנטה מריה דלה גרציה (הסעודה האחרונה)
המוזיאון הלאומי למדע וטכנולוגיה על שם ליאונרדו דה וינצ'י
בלב מילאנו, העיר האופנתית והמודרנית של איטליה, מסתתר אחד המוזיאונים המרשימים ביותר באירופה: מוזיאון
רובע נאבילי
אם אתם מכירים את תעלות המים העוברות בין הבתים בונציה, אולי תתפלאו לשמוע שגם