מסלול מומלץ בטוקיו

היום השישי

היום אנחנו עומדים לצאת למסע שייקח אותנו עמוק אל תוך הלב של טוקיו, אל המקום שבו ההיסטוריה המפוארת של יפן פוגשת את הקידמה המודרנית בצורה שאין כמותה. נתחיל את היום בצלילה אל תוך ההיסטוריה העתיקה של האי, שם תגלו עוצמה שקטה ואלגנטית שנשמרה במשך דורות. בהמשך, נתרומם אל עבר השמים כדי לקבל מבט מלמעלה על המטרופולין העצום הזה, לפני שנצא לטיול קצר בין השבילים השקטים של מקום מקודש, בו המסורת חיה ונושמת לצד החיים המודרניים. ולבסוף, נסיים את היום באחד המקומות היוקרתיים ביותר בעיר, שבו המסחר, האופנה והחיים המודרניים נפגשים בצורה הכי נוצצת שיש.

היום אנחנו עומדים לצאת למסע שייקח אותנו עמוק אל תוך הלב של טוקיו, אל המקום שבו ההיסטוריה המפוארת של יפן פוגשת את הקידמה המודרנית בצורה שאין כמותה. נתחיל את היום בצלילה אל תוך ההיסטוריה העתיקה של האי, שם תגלו עוצמה שקטה ואלגנטית שנשמרה במשך דורות. בהמשך, נתרומם אל עבר השמים כדי לקבל מבט מלמעלה על המטרופולין העצום הזה, לפני שנצא לטיול קצר בין השבילים השקטים של מקום מקודש, בו המסורת חיה ונושמת לצד החיים המודרניים. ולבסוף, נסיים את היום באחד המקומות 

היוקרתיים ביותר בעיר, שבו המסחר, האופנה והחיים המודרניים נפגשים בצורה הכי נוצצת שיש.

Tokyo Imperial Palace

הארמון הקיסרי הוא אחד המקומות המיוחדים ביותר שתוכלו לבקר בהם במהלך שהותכם בטוקיו. כשתגיעו לארמון הקיסרי של טוקיו, תגלו נוף מרהיב שמשלב בין עבר להווה, ובין טבע לארכיטקטורה מסורתית. תחילת הביקור תהיה בשערי האבן האדירים, המגנים על המתחם הקיסרי כבר מאות שנים. כשתעברו את השערים, תיפתח לפניכם חצר רחבת ידיים שמרוצפת באבנים עתיקות ומוקפת בגנים ירוקים ומטופחים.

מסלול מומלץ בטוקיו היום השישי - הארמון הקיסרי על גדות התעלה
בעודכם מתקדמים, תבחינו במגדלי השמירה הגבוהים, שמתנשאים מעל החומות, ומספרים את סיפורה של ההגנה הקפדנית על המתחם בעבר. במרכז השטח תמצאו את הארמון עצמו – מבנה מרשים בעיצוב…

יפני מסורתי, עם גגות רעפים משופעים ועיטורים עדינים שממחישים את הפאר והעוצמה של בית הקיסר.

הגנים המקיפים את הארמון יקסימו אתכם עם עצים פורחים, בריכות מים קטנות וגשרים מעוצבים המעוטרים בפסלים מסורתיים. כל פרט במקום הזה מוקפד ומדויק, והאווירה שקטה ושלווה, מה שמאפשר לכם להתרכז בכל רגע ולספוג את היופי שמסביב. זו חוויה שמערבת את כל החושים ומציעה הצצה ייחודית לחיים הקיסריים ביפן העתיקה.

אבל לא מדובר רק בארמון ובגנים מרהיבים. זהו מסע בזמן שיעניק לכם הצצה לחייהם של הקיסרים, לפוליטיקה, לאמנות ולחיים האישיים שהתרחשו בין חומות אלו במשך מאות שנים. עם כל צעד שתעשו, תגלו סיפורים מרתקים על הקרבות, ההחלטות והאורחות חיים של משפחת הקיסר היפנית.

הטירה המקורית, שנבנתה בשנת 1457 על ידי לוחם סמוראי בשם דוקאן אואטה (Ota Dokan), הייתה מבצר פשוט ומוצב צבאי שהוקם באזור שהתפתח מאוחר יותר לעיר אדו, היא טוקיו של ימינו. אולם, היא הפכה לחשובה הרבה יותר בשנת 1590 כאשר טוקוגאווה איאייסו (Tokugawa Ieyasu), המייסד של שושלת טוקוגאווה והשוגון הראשון של תקופת אדו, בחר בטירת אדו כמקום מושבו המרכזי. כך הפכה הטירה למוקד שלטוני חשוב ביפן, ולבסיסו של הממשל השוגוני למשך למעלה מ-250 שנה.

הטירה של טוקוגאווה נבנתה ותוחזקה בצורה מרשימה, תוך שימוש בטכנולוגיות בנייה מתקדמות וארכיטקטורה מאופיינת באסתטיקה יפנית מסורתית. עם הזמן, נבנו סביב הטירה חומות עבות, תעלות מים להגנה ושערים מרשימים. המתחם כלל גם מבני מינהל, מחסנים, בתי מגורים וחצרות פנימיות ששירתו את השוגון, משפחתו ואלפי סמוראים שנמצאו במתחם.

בשנת 1868, עם סיום תקופת האדו, השלטון השוגוני התמוטט, והשלטון חזר לידי הקיסר. העיר אדו שינתה את שמה לטוקיו, והטירה הפכה למעונו של הקיסר החדש. המבנים המקוריים של טירת אדו הושמדו ברובם במהלך השנים, בעיקר בשל שריפות ואסונות טבע. אחד האירועים המשמעותיים שהובילו להרס המבנים היה השריפה הגדולה של 1873, שחרכה חלקים נרחבים מהארמון ומהעיר.

הארמון הקיסרי החדש נבנה בסוף המאה ה-19, ומאז הוא משמש כמשכן הרשמי של משפחת הקיסר. המבנה החדש, שנבנה באותו מקום שבו עמדה טירת אדו, שומר על הקשר ההיסטורי למקום אך משקף את השינויים וההתפתחויות שעברה יפן בתקופת המעבר למודרניזציה. הבנייה של הארמון החדש הייתה חלק מהמאמצים הלאומיים לשדר מודרניות וקדמה, והתבססה על עקרונות אדריכליים מערביים לצד שמירה על המסורת היפנית.

הסגנון האדריכלי המסורתי של יפן, שהשתקף בטירת אדו המקורית, התאפיין בשימוש בחומרים טבעיים כגון עץ ואבן, ובאסתטיקה פשוטה ומדויקת. המבנים היו לרוב חד-קומתיים, עם גגות משופעים ומעוקלים, שייחודיים לארכיטקטורה היפנית. הטירה גם הייתה מוקפת בחומות אבן עבות ובתעלות מים, שהוסיפו לה אלמנטים של הגנה טבעית. התכנון האדריכלי של הטירה התחשב גם בשילוב עם הטבע ובשימוש במרחבים פתוחים כמו חצרות וגנים.

בתקופת מייג'י, כאשר הוחלט לשקם את הארמון ולהתאימו לתקופה החדשה, האדריכלות המסורתית נשמרה במידה רבה אך הושפעה גם מרעיונות מערביים. הארמון הנוכחי נבנה עם דגש על פאר ואסתטיקה קלאסית, תוך שמירה על עקרונות של מינימליזם ופשטות המאפיינים את המסורת היפנית. המבנים החדשים כוללים אלמנטים כמו עמודים גבוהים וגגות מקושתים, המשלבים סגנון מערבי עם המסורת היפנית של בנייה מעץ.

הארמון הקיסרי של טוקיו מחולק לשני אזורים מרכזיים: הצד המזרחי (הגנים המזרחיים) והצד המערבי (הארמון הפנימי והגנים המערביים). לכל אחד מהאזורים הללו יש גישה שונה, והם מציעים חוויות ייחודיות למי שמבקר בהם.

הגנים המזרחיים הם אזור הפתוח לקהל הרחב לאורך כל השנה ומהווים חלק משמעותי מהארמון הקיסרי. הגנים מציעים שילוב מרהיב של טבע ואדריכלות מסורתית, עם שבילים מתפתלים, אגמים קטנים ושרידי חומותיה של טירת אדו ההיסטורית. הגנים המזרחיים פתוחים למבקרים בכל יום, למעט בימי שני ושישי, שבהם הם סגורים לצורך תחזוקה. 

הכניסה לגנים המערביים מתאפשרת רק במסגרת סיורים מודרכים, אותם יש להזמין מראש דרך האתר הרשמי של הארמון. הסיורים הללו מאפשרים למבקרים להציץ לחלקים שמורים של הארמון ולחוות את ההיסטוריה והיופי של הגנים המערביים, שמכילים צמחייה עשירה, מבנים מסורתיים ובריכות מים שקטות. הסיורים מוגבלים במספר המשתתפים, ולכן מומלץ להזמין מקום מוקדם ככל האפשר.

במהלך השנה ישנם שני מועדים מיוחדים שבהם הציבור מוזמן להיכנס לארמון הפנימי:
יום השנה החדשה (2 בינואר)
יום ההולדת של הקיסר (23 בפברואר)

ביקור בארמון הקיסרי של טוקיו הוא חוויה שלא כדאי לפספס עבור כל תייר המבקר בעיר. זהו לא רק מקום בעל משמעות היסטורית עמוקה, אלא גם נקודה שמעניקה למבקרים הצצה ייחודית לעבר ולתרבות של יפן. מה שמיוחד כל כך במקום הזה הוא השילוב בין ההיסטוריה הקיסרית המפוארת של יפן לבין הנוף הטבעי והשליו שמקיף את הארמון.

הארמון הקיסרי מהווה את מרכז השלטון הקיסרי של יפן מזה מאות שנים, והוא ממשיך לשמש כמשכנו הרשמי של הקיסר. המתחם הגדול והמטופח, הכולל גנים רחבי ידיים, אגמים וגשרים מעוצבים, יוצר תחושה של חיבור עמוק עם הטבע, דבר שמאפיין את התרבות היפנית המסורתית. בעונות הפריחה, במיוחד בעונת הסאקורה (פריחת הדובדבן), הגנים מסביב לארמון מתמלאים בפרחים ורודים ולבנים, ויוצרים מראה עוצר נשימה שמושך אליו מבקרים רבים.

מעבר ליופיו של המקום, הארמון הקיסרי נושא בחובו חשיבות תרבותית וסמלית עמוקה עבור תושבי טוקיו ויפן בכלל. הוא מייצג את המשכיות השלטון הקיסרי, את ההיסטוריה העשירה של האומה, ואת החיבור בין עבר לעתיד. עבור רבים, הארמון הוא סמל לגאווה לאומית ולמורשת תרבותית המשותפת לכל היפנים.

הגנים פתוחים לביקור בין השעות 09:00-17:00 מלבד בימי שני ושישי.
הכניסה לארמון היא בסיורים מודרכים שיוצאים בשעות 09:00 ו-13:30, בימים שלישי – שבת.

אל היעד הבא

אל היעד הבא

מעבר להיותו אחד המקומות המרשימים בטוקיו, הארמון הקיסרי הוא גם בעל חשיבות עמוקה לתושבי העיר. צאו מהארמון דרך שער Ōte-mon Gate חצו את הכביש הראשי, וכנסו לתחנת המטרו דרך שער C13a. עלו על קו הרכבת Mita Line עד לתחנת Onarimon Sta. זוהי נסיעה של 3 תחנות. צאו מהתחנה דרך שער A2 והמשיכו ללכת ברחוב את שתראו מצד ימין שלם את הכניסה המרשימה למקדש זוג'וג'י.

Booking.com

אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם

האם תהיתם פעם כיצד יפן זוכרת את הלוחמים שלה? איך האומה הזו מתמודדת עם הפרקים הכואבים של ההיסטוריה שלה? במקדש יסוקוני תגלו תשובות, או לפחות תקבלו רמזים על המורכבויות שמאחורי המורשת היפנית.

כשאתם מתקרבים למקדש יסוקוני, אתם תראו את שער הטוריי העצום ניצב בגאון בכניסה למתחם. השער, עשוי ברזל כהה, מרשים את כל מי שמגיע למקדש. לאחר שתעברו דרך הטוריי, תמצאו את עצמכם מוקפים בעצי עצי דובדבן מרהיבים הפורחים בעונה.

,כשתגיעו לבניין המקדש המרכזי, מבנה מרשים בעיצובו המסורתי, המשלב אלמנטים של עץ כהה וגגות קמורים המצופים רעפים. אתם תרגישו את השקט המוחלט שסביבכם, חרף המיקום המרכזי בלב טוקיו, כאילו נכנסתם למקום שבו הזמן וההמולה החיצונית אינם קיימים. בחצר הפנימית תגלו את אנדרטאות הזיכרון, המסודרות בקפידה, המוקדשות לאלה שנפלו בקרב. 

מקדש יסוקוני, אחד המקומות המשמעותיים ביותר בטוקיו וביפן כולה, הוא נוסד בשנת 1869, כשנה לאחר תום מלחמת בושין, שהייתה מלחמת האזרחים הגדולה ביפן אשר סימנה את סוף תקופת השוגונים והמעבר לתקופת מייג'י המודרנית. המקדש נבנה ביוזמת הקיסר מייג'י, מי שעמד בראש השינויים הדרמטיים ביפן במהלך אותה תקופה.

הקיסר מייג'י, שנחוש היה לאחד את יפן ולהוביל אותה לעידן חדש של מודרניזציה, הכיר בכך שכדי לעשות זאת, יש צורך להכיר ולהוקיר את אלו שנפלו בקרב למען המדינה. מקדש יסוקוני הוקם במקור כדי להנציח את הלוחמים שנהרגו במהלך מלחמת בושין, לוחמים שהקריבו את חייהם כדי לתמוך בשלטון הקיסרי ולסיים את תקופת השלטון הפיאודלי של השוגונים.

המקום עצמו נבחר במיוחד בלב טוקיו, על מנת שיהיה נגיש לכולם ויהיה סמל לאומי. השם "יסוקוני" עצמו, שניתן למקדש על ידי הקיסר מייג'י, משמעותו "שלום למדינה", משמעות המשקפת את חזונו של הקיסר לאיחוד האומה היפנית תחת שלטון חדש. הקיסר ראה במקדש מקום קדוש שבו יוכלו להנציח את זכרם של הנופלים ולהודות להם על תרומתם למדינה.

בהתחלה, המקדש היה צנוע יחסית, אך במהלך השנים, הוא התרחב ושודרג בהתאם לצרכים של מדינת יפן הגדלה והמתפתחת. עם התרחבותו של המקדש, גדלה גם הרשימה של אלו ששמותיהם נוספו למקדש יסוקוני, לא רק לוחמי מלחמת בושין, אלא גם אלו שנפלו במלחמות ובקרבות שונים שהתרחשו בהמשך הדרך. כל אלה, שהוכרו כמגיני יפן, קיבלו מקום של כבוד במקדש.

בתוך המקדש, נבנה גם מוזיאון שמציג את ההיסטוריה הצבאית של יפן, ובו ניתן לראות תערוכות המסבירות את מהלך הקרבות והמלחמות השונות, וכן את הקורבנות הרבים שנפלו במהלכן. בכך, הפך מקדש יאסוקוני למקום שבו ההיסטוריה והדת משתלבות יחדיו, וכאן אפשר לחוש את המשמעות העמוקה של הקרבות למען המדינה והקיסר.

אחד המאפיינים המיוחדים של מקדש יאסוקוני הוא רישום שמות הלוחמים שנפלו בקרב בתוך ספרי קודש מיוחדים, ה-"ספרים הקדושים" של המקדש. השמות נכתבים בזהירות רבה, ונערכים טקסים מיוחדים שבהם מתפללים למנוחת הנפטרים. הטקסים הללו מהווים חלק בלתי נפרד מהמסורת היפנית, והם מתקיימים בכל שנה, במיוחד בתקופת האובלון,החג המסורתי שבו מאמינים שהנפטרים חוזרים לבקר את קרוביהם.

אחד המאפיינים הבולטים של סגנון הבנייה במקדש יאסוקוני הוא השימוש הנרחב בעץ כמרכיב מרכזי. מבני המקדש בנויים מעץ איכותי, שמאפיין את האדריכלות השינטואיסטית המסורתית. הגגות הקמורים, המצופים רעפים, מקנים למבנים תחושת רוך וחיבור לטבע, תכונה שהיא מרכזית במסורת השינטו. הבחירה בעץ כחומר הבנייה המרכזי אינה רק החלטה אסתטית, אלא היא גם משקפת את הקשר ההדוק בין התרבות היפנית לטבע ולסביבה.

בנוסף, מבני המקדש מעוצבים בקווים נקיים ופשוטים, המשקפים את ההעדפה לשקט ולהרמוניה שמאפיינת את האדריכלות היפנית המסורתית. כל אלמנט במקדש, מהעמודים התומכים ועד לחלונות ולדלתות, מתוכנן בקפידה כדי ליצור תחושת איזון ושלווה. האדריכלות הזו משקפת את עקרונות השינטו, הדת המסורתית של יפן, המדגישה את ההרמוניה בין האדם לטבע ואת הקשר הקדוש בין הנפש לרוח.

עם זאת, למרות ההקפדה על המסורת, מקדש יסוקוני נבנה בתקופה שבה יפן הייתה בעיצומו של תהליך מודרניזציה מואץ. תהליך זה, השפיע גם על אופן התכנון והבנייה של המקדש. בתקופה זו, יפן נחשפה לראשונה לתרבויות מערביות ולאדריכלות מערבית, והשפעות אלו חדרו גם לאדריכלות המסורתית. המקדש, אם כן, משלב בין האדריכלות המסורתית לשינטו ובין גישות מודרניות יותר, המתבטאות למשל בשימוש בחומרים מודרניים ובעיצוב פונקציונלי יותר.

מקדש יסוקוני הוא לא רק מקדש דתי; הוא גם מקום זיכרון לאומי שמנציח את זכרם של למעלה משניים וחצי מיליון לוחמים יפנים שנפלו בקרב למען המדינה, החל ממלחמת בושין ועד מלחמת העולם השנייה. החשיבות של המקום עבור תושבי טוקיו, כמו גם עבור היפנים בכלל, היא עצומה. מדובר בסמל לאומי שמגלם בתוכו את הכבוד וההערכה העמוקה ללוחמים שנפלו, וגם את הזיכרון הקולקטיבי של האומה.

המקדש מושך אליו תיירים מכל העולם לא רק בשל החשיבות ההיסטורית שלו, אלא גם בשל הסביבה היפה והשלווה שהוא מציע בלב העיר התוססת. עצי הדובדבן המקיפים את המקדש הופכים את המקום לפופולרי במיוחד בעונת האביב, כאשר הפריחה המרהיבה מושכת המוני מבקרים. השילוב של טבע ושלווה בתוך הסביבה העירונית הסואנת מספק חוויה ייחודית שמבקרים רבים לא שוכחים.

Zojoji Temple

אחד המקומות שלא תרצו לפספס במהלך היום שלכם הוא מקדש זוג'וג'י – פנינת תרבות יפנית בלב העיר המודרנית. המקדש הזה אינו רק מבנה עתיק נוסף בטוקיו, הוא נושא עמו סיפורים והיסטוריה עשירה שמחזירה אותנו לתקופות קדומות יותר. בין עצי הדובדבן והגנים המרהיבים שסביבו, שוכן מקדש שמייצג את תמצית התרבות היפנית.

מסלול מומלץ בטוקיו היום השישי - מקדש זוג'וגי ומאחוריו מגדל טוקיו
כשתיכנסו בשערים הרחבים, תראו לפניכם את מבנה העץ הגדול והמרשים של המקדש, עם גגותיו המשופעים והמעוטרים בקפידה. מאחורי המקדש מציץ…

מגדל טוקיו המפורסם. הניגודיות בינו לבין המבנה המסורתי של המקדש יוצרת מראה סוריאליסטי.

המקדש, שנבנה במקור באזור קוגאנאג'י, הועבר בשנת 1598 למיקומו הנוכחי, קרוב לארמון הקיסרי, בהוראתו של טוקוגאווה איאיאסו, מייסד שושלת טוקוגאווה ששלטה ביפן במשך יותר מ-250 שנה. המקדש נבנה בסגנון אדריכלי מסורתי של אותה תקופה, עם מבנים מרשימים מעץ, גגות משופעים ואולמות תפילה רחבים. המקדש שימש כמרכז דתי חשוב לזרם ה"זן" של הבודהיזם, והיה מקום פולחן מרכזי לשוגוני טוקוגאווה. בשל כך, הפך זוג'וג'י גם לאתר קבורה חשוב עבור השושלת. למעשה, במקדש קבורים שישה מתוך חמישה עשר השוגונים ממשפחת טוקוגאווה, מה שהפך אותו לאתר עלייה לרגל עבור מי שמבקש לחקור את ההיסטוריה של השושלת המפוארת הזו.

מקדש זוג'וג'י הוא הרבה יותר מסתם אתר היסטורי – הוא שער לעומקה של התרבות היפנית, מקום שבו ההיסטוריה והמסורת חיות ונושמות בלב העיר המודרנית. השקט והשלווה שתפגשו שם, בשילוב הנוף המרהיב של הגנים המטופחים והמקדש המסורתי, יעניקו לכם רגע של הפסקה מההמולה האורבנית של טוקיו. אחד הדברים המיוחדים במקדש הוא השילוב הבלתי שגרתי בין העבר להווה: מצד אחד, המקדש מייצג את ההיסטוריה העמוקה של יפן, עם מבנים עתיקים וגנים מסורתיים. מצד שני, ברקע ניצב מגדל טוקיו המודרני, מה שיוצר תמונה מרהיבה של הניגודיות בין הישן והחדש.

אל היעד הבא

אל היעד הבא

לאחר שטיילנו במקומות הקשורים להיסטוריה ולדת של העיר, הגיע הזמן לעבור ליעדים יותר מודרניים. כשתצאו מן המבנה הראשי של המקדש, פנו שמאל וכשתגעו לכביש שצמוד למקדש פנו שוב שמאלה. המשיכו ישר, אתם צריכים לראות את מגדל טוקיו מולכם לאורך כל הדרך. כשתגיעו לצומת T פנו ימינה וישר שמאלה, הכניסה למגדל תהיה ברחוב זה מצד שמאל שלכם.

Tokyo Tower

המגדל הזה, שגובהו כמעט 333 מטרים, אינו רק מבנה עוצמתי המכתיב את קו הרקיע של טוקיו. הוא מספר סיפור שלם של תחכום, יצירתיות וחדשנות המאפיינים את העיר כולה. מגדל טוקיו, שנבנה בהשראת מגדל אייפל בפריז, מהווה סמל של קדמה וטכנולוגיה בלב עיר הבירה היפנית. כשאתם מתקרבים אליו, תוכלו להבחין בפרטי המתכת המורכבים המרכיבים את המבנה, ובאופן שבו הוא מצליח לשלב בין המודרני לקלאסי.

מסלול מומלץ בטוקיו היום השישי - מגדל טוקיו על רקע העיר
כשתעלו לתצפית, המראה הפנורמי שנפרס לפניכם הוא בלתי נשכח. מהרגע שתעמדו על רצפת הזכוכית של המגדל ותביטו מטה, הלב שלכם יפעם מהתרגשות. מנקודה זו תוכלו לראות את…

המרחב העצום של טוקיו, ג'ונגל עירוני שופע מגדלים, גנים ירוקים ונחלים המתפתלים בין רחובות העיר. ביום בהיר, תוכלו אפילו להבחין בהר פוג'י באופק, תוספת קסומה לתמונה המרהיבה שמסביב.

החוויה של להיות "על גג העולם" ולהשקיף על טוקיו ממבט ציפור תותיר אתכם עם תחושת פליאה והתפעלות מהעיר המדהימה הזו.

מגדל טוקיו הוא אחד מהסמלים המוכרים ביותר של העיר ושל יפן בכלל. בנייתו החלה בשנת 1957 והושלמה ב-23 בדצמבר 1958, פרויקט שאפתני ששיקף את רוח התקופה ואת השאיפה של יפן להציג את עצמה ככוח עולה בזירה הבינלאומית לאחר מלחמת העולם השנייה. המגדל נבנה כחלק מתוכנית רחבה יותר לשיקום התשתיות והבנייה מחדש של טוקיו לאחר ההרס הרב שנגרם לה במהלך המלחמה.

המגדל תוכנן במקור כשידור טלוויזיה ורדיו עבור העיר, בתקופה שבה הטלוויזיה הפכה לפופולרית ביפן, והשידורים הדיגיטליים החלו לתפוס תאוצה. באותה תקופה, הייתה בטוקיו בעיה של קליטת שידורי טלוויזיה, בעיקר בגלל גובהם של מבנים אחרים בעיר. לפיכך, היה צורך במגדל גבוה דיו כדי להעביר את השידורים בצורה ברורה לכל רחבי טוקיו והסביבה.

ההשראה לבניית המגדל הגיעה ממגדל אייפל בפריז, אך עם זאת, מגדל טוקיו נבנה בגובה רב יותר – 333 מטרים לעומת 324 מטרים של מגדל אייפל. מעבר להיותו גבוה יותר, עיצוב המגדל שיקף את הרצון של יפן להדגיש את יכולותיה ההנדסיות והאדריכליות המתחדשות. העיצוב המיוחד שלו, המשלב בין צורות גאומטריות מדויקות לבין תחכום הנדסי, נועד להוכיח את היכולות הגבוהות של היפנים בתחום הזה.

אחת החוויות הייחודיות והמרגשות שמגדל טוקיו מציע למבקריו היא ההזדמנות לצעוד על רצפה השקופה, המכונה "Sky Walk Windows". מדובר בחלונות רצפה שקופים שממוקמים בקומות התצפית הגבוהות של המגדל, והם מאפשרים לכם להסתכל ישירות מטה – אל הנוף המתפרש מתחתיכם, בגובה מרשים של מאות מטרים מעל הקרקע.

החוויה הזאת אינה מיועדת לבעלי לב חלש, שכן העמידה על זכוכית שקופה כזו יוצרת תחושת ריחוף באוויר וגורמת לאדרנלין לזרום בגוף.

הנוף הנשקף מראש המגדל הוא מהמרהיבים ביותר שתוכלו למצוא בעיר. ביום בהיר, תוכלו לראות מכאן את כל טוקיו פרושה לפניכם – ממרכזי המסחר ההומים ועד לפארקים השקטים, מהמבנים המסורתיים ועד לגורדי השחקים החדשניים. בימים מסוימים, תוכלו אפילו להבחין בהר פוג'י האגדי, המתרומם באופק. בלילה, המראה משתנה לחלוטין כשמיליוני אורות העיר יוצרים פסיפס צבעוני וזוהר שאין כמותו.

מעבר לנוף המדהים, מגדל טוקיו מציע למבקרים חוויה תרבותית מרתקת. במגדל ישנן תערוכות אמנות ותצוגות היסטוריות שמספרות את סיפורה של העיר ושל יפן כולה. תוכלו ללמוד על תהליך בניית המגדל, לראות דגמים והדמיות של טוקיו, ולצלול אל תוך התרבות היפנית דרך מיצגים מרשימים.

אחרי שאתם מסיימים את הביקור במגדל טוקיו ורואים את הנופים המרהיבים, פארק שיבא, הממוקם סביב המגדל, הוא המקום המושלם להירגע ולטייל בו. הפארק, עם השבילים הירוקים והמטופחים שלו, מספק מפלט של שלווה בלב העיר הסואנת.

פארק שיבא הוא אחד מהפארקים הציבוריים העתיקים ביותר בטוקיו, והוא מציע הזדמנות ליהנות מהטבע ולנשום אוויר צח, כל זאת תוך שמירה על הקרבה לאטרקציות המרכזיות של העיר. בזמן שאתם משוטטים בפארק, תוכלו להבחין בזוויות ייחודיות של מגדל טוקיו שמשתקף על פני האגמים הקטנים, ומעניק הזדמנויות צילום יוצאות דופן. השילוב בין המגדל המודרני לבין השקט והשלווה של הפארק יוצר תמונה פסטורלית ומיוחדת.

בפארק תמצאו גם מספר מקומות ישיבה נוחים, בהם תוכלו לשבת ולהתבונן בנוף המדהים שמסביבכם, ואפילו לערוך פיקניק קטן. עבור חובבי ההיסטוריה והתרבות, הפארק מציע גם מספר מקדשים קטנים המסתתרים בין העצים, כמו מקדש זוג'וג'י הסמוך, שהוא אחד ממקדשי הבודהיזם המרכזיים בעיר.

ביקור בפארק שיבא מהווה המשך טבעי לביקור במגדל טוקיו, ומאפשר לחוות את האזור מזווית אחרת, רגועה יותר. זהו מקום אידיאלי לאלו המחפשים לשלב בטיול שלהם גם את המראות העירוניים המודרניים וגם את הפינות השקטות והירוקות של טוקיו.

אל היעד הבא

אל היעד הבא

לעלות על תצפית כזו ביום האחרון בעיר, זה אחד הדברים הכי מהנים שיש. לראות את כל המקומות שהייתם בהם ולעלות זכרונות , זו העצמה של החוויה. צאו מהמגדל ופנו שמאלה בדרך תראו מצד שמאל שלכם עמדה לצילום עם מגדל טוקיו ברקע. בפניה השנייה פנו ימינה וכנסו לתחנת המטרו, עלו על קו Hibiya Line וסעו 4 תחנות עד לתחנת Ginza Station, זו התחנה שתוביל אתכם למרכז הרובע.

Booking.com

אתר נוסף במסלול שהוא לא חובה, אבל חשבנו שאולי יעניין אתכם

מה בעצם הופך את פארק המריקיו למקום כה מיוחד? האם זה השקט הפסטורלי השורר בין העצים והשבילים המפותלים, או אולי האגמים הזורמים שמסביבם משוטטים עופות מים בשלל צבעים? ואולי דווקא ההיסטוריה המרתקת שמתחבאת מאחורי כל אבן וכל שביל? 

הפארק נפרס על פני שטח רחב ידיים, ואתם תמצאו את עצמכם מוקפים בירוק בכל גוון אפשרי. השבילים המטופחים יובילו אתכם בין עצים עתיקים וגנים יפניים מסורתיים, כשהשקט והשלווה עוטפים אתכם מכל עבר.

הפארק כולל בריכות מים שלוות, שבהן משתקפים העצים והגשרים היפניים המיוחדים שמקשטים את הפארק. תראו דגי קוי צבעוניים שוחים במים הצלולים, וציפורים מקומיות שנחות על הענפים או מצייצות ברקע. בחלקים מסוימים של הפארק, תפגשו במבני עץ יפניים מסורתיים שמוסיפים נופך של היסטוריה למקום.

פארק המריקיו הוקם על חורבותיו של אחוזה ישנה שהייתה שייכת למשפחת פודו, אחת המשפחות החשובות בתקופה הפיאודלית ביפן. המיקום של האחוזה היה אסטרטגי מאוד, בין האדמות של משפחות סמוראים אחרות לבין הנמל של טוקיו (שנקרא אז אדו). בתחילה, השטח שימש כאזור גידול מלח, חלק מהפעילויות הכלכליות החשובות באותה תקופה, אך עם הזמן הוא התפתח למשהו הרבה יותר משמעותי.

בשנת 1654, האזור נרכש על ידי טסונאיוֹשי טוקוגאווה, השוגון החמישי של תקופת אדו ואחת הדמויות הבולטות בהיסטוריה היפנית. טסונאיוֹשי היה ידוע כחובב טבע וכמי שהקדיש תשומת לב רבה לאסתטיקה ולפיתוח גנים. לאחר רכישת השטח, החל טסונאיוֹשי בתהליך ממושך של הפיכת האחוזה לגנים מפוארים, שאמורים היו לשמש כמקום מנוחה ושקט לשוגונים ולמשפחתם, תוך שמירה על הרמוניה עם הטבע.

תהליך הפיתוח של הגנים נמשך כמה עשורים, ובמהלכם נבנו בו מספר אגמים ובריכות, שהוזנו ממי הנהרות הסמוכים, ונשתלו עצים וצמחים מכל רחבי יפן. הגנים תוכננו כך שידמו את הסביבה הטבעית של יפן, עם גבעות, נהרות ובריכות, כדי לאפשר לשוגון ולאורחיו לחוות את היופי הטבעי של המדינה מבלי לעזוב את אדמותיהם. השימוש במים היה מרכזי בתכנון, והם הוזרמו בצורה חכמה ומדויקת כדי ליצור אווירה של שלווה ורוגע.

לגנים היה תפקיד חשוב לא רק כמקום נופש, אלא גם כמקום לאירועים פוליטיים וחברתיים. השוגון היה מארח כאן את בני אצולה וסמוראים בכירים לארוחות מפוארות, לציד ברווזים (שהיה פעילות אהובה על בני המעמד הגבוה באותה תקופה) ולפעילויות תרבותיות שונות כמו כתיבת שירה והתבוננות בטבע. הפארק שימש גם כזירה להבעת עוצמתו ושליטתו של השוגון על הסביבה, תוך הדגשת יכולתו ליצור ולהחזיק שטח טבעי כה גדול ומורכב בלב העיר הצפופה.

עם נפילתו של משטר השוגונים בתקופת הרסטורציה של מייג'י ב-1868, הפארק עבר לידי המדינה היפנית והפך לנכס ציבורי. במהלך השנים שלאחר מכן, הפארק עבר מספר שינויים והתאמות, אך שמר על רוב מאפייניו המקוריים. במלחמת העולם השנייה, הפארק נפגע קשות מהפצצות, אך לאחר המלחמה הוא שוקם והוחזר למצבו הקודם.

פארק המריקיו, כמו גנים יפניים מסורתיים רבים, מציג סגנון בנייה שמושרש עמוק בתרבות היפנית ובפילוסופיה של תקופת אדו. הסגנון של הפארק משלב בין אסתטיקה מדויקת, הרמוניה עם הטבע, ושימוש מושכל במרכיבים טבעיים כמו מים, אבן, וצמחייה. סגנון הבנייה של הפארק משקף את הרעיונות המרכזיים שהובילו את עיצוב הגנים ביפן באותה תקופה, תוך שהוא גם מראה על ההתפתחות של החברה היפנית וההשפעות החיצוניות שהגיעו למדינה.

הגן עוצב בסגנון שנקרא Daimyo Teien, או גן דיימיו , סגנון שהיה פופולרי בתקופת אדו. גנים אלו היו שייכים לדאימיו, אשר היו המנהיגים הפיאודליים של יפן, ונבנו כחלק ממתחמי המגורים שלהם. גני דיימיו היו יותר מאשר רק מקום נופש – הם שימשו גם כמקום להפגנת העוצמה והשליטה של הדיימיו על הסביבה, וגם כאמצעי להראות את טעמם האסתטי ואת נאמנותם לערכים המסורתיים של התרבות היפנית.

סגנון הבנייה בפארק המריקיו מתאפיין בעיקר בשימוש הרמוני במים, צמחייה ואבנים. אחת התכונות הבולטות ביותר היא השימוש במים – בריכות, אגמים ונחלים מלאכותיים. המים בפארק אינם רק אלמנט נוי, אלא גם סמל לזרימה, חיים והרמוניה עם הטבע. תכנון השבילים סביב הבריכות והמקומות הצפייה מאפשרים למבקרים לראות את השתקפויות השמיים, העצים והמבנים, ובכך ליצור תחושה של מרחב אינסופי ושלווה פנימית.

הגשרים בפארק המריקיו הם יותר מסתם מבנים פרקטיים המאפשרים חצייה של אגמים ונחלים; הם נושאים עימם משמעות סמלית עמוקה שמחוברת לתרבות ולפילוסופיה היפנית. כל גשר בפארק עוצב בקפידה, לא רק כדי להשתלב בצורה אסתטית בנוף, אלא גם כדי לשמש כמטאפורה למסע הרוחני של האדם והחיבור בין עולמות שונים.

בתרבות היפנית, גשרים מסמלים מעבר – מעבר בין העולם הארצי לעולם הרוחני, בין המציאות לחזון. כשהולכים על גשר בפארק המריקיו, לא מדובר רק במעבר פיזי, אלא גם במעבר מנטלי, שבו אתם יכולים להתנתק מהרעש של העולם החיצוני ולהתחבר לשלווה ולרוגע הפנימי. גשרים אלו נבנים לעיתים בצורות מתפתלות, כדי להדגיש את המסע הלא ליניארי של החיים, שבו כל צעד קדימה דורש רגע של התבוננות והרהור.

החומרים שבהם משתמשים לבניית הגשרים, כמו עץ ואבן, נבחרים בקפידה כדי להשתלב בהרמוניה עם הטבע ולסמל את הקשר בין האדם לסביבה. כל גשר משמש גם כנקודת תצפית שממנה אפשר להתפעל מהנוף שמסביב, וזו חלק מהמשמעות העמוקה שלהם: הם מזמינים את המבקר לעצור לרגע, להביט סביב, ולהעריך את היופי והשלווה שבטבע.

מה שמייחד את פארק המריקיו הוא השילוב המרתק בין היסטוריה עשירה, אסתטיקה מסורתית ותחושת רוגע עמוקה. זהו מקום שבו אפשר להתרשם מהיופי הטבעי והמתוכנן של הגנים היפניים, וללמוד על התקופה שבה נבנו. הפארק מציג את תמצית האסתטיקה היפנית – פשטות, הרמוניה עם הטבע, ושימוש חכם במרכיבים כמו מים, אבן וצמחייה.

המגדל הזה הוא לא רק מבנה גבוה ומרשים בלב העיר, אלא מרכז תרבותי תוסס שמציע לכם את כל מה שטוקיו יכולה להציע: אומנות עכשווית מרהיבה, נופים פנורמיים עוצרי נשימה של העיר, ואפילו אפשרות לחוות את האווירה הייחודית של רופונגי – שכונה שמייצגת את המיזוג בין המסורת לחדשנות ביפן.

רק דמיינו לעצמכם: אתם מתחילים את היום בסיור בין יצירות אמנות עכשוויות במוזיאון מורי לאמנות, אחד המוזיאונים המובילים בעולם לאמנות מודרנית. אחרי כן, אתם עולים אל התצפית שבקומה העליונה של המגדל, ושם, מהקומה ה-52, תוכלו לראות את טוקיו בפרספקטיבה שלא הכרתם. כל העיר פרושה לפניכם – מבנים מודרניים לצד מקדשים עתיקים, פארקים ירוקים בתוך סביבה אורבנית סואנת, ושיא החוויה – ביום בהיר, תוכלו לראות את הר פוג'י ברקע.

אבל זה רק ההתחלה. אחרי שתסיימו להתרשם מהנוף והאומנות, תוכלו לצאת לשיטוט ברחובות רופונגי, שמלאים בחנויות יוקרה, בתי קפה טרנדיים ומסעדות שמציעות מכל טוב המטבח היפני והבינלאומי. וכשירד הערב, רופונגי מתעוררת לחיים בלילה עם אינספור ברים, מועדונים ומופעים חיים.

מגדל מורי מתבסס על עקרון ה-"Vertical Garden City", כלומר "עיר גן אנכית". הכוונה הייתה ליצור מבנה שיאפשר שילוב של חיי עבודה, מגורים ופנאי בתוך סביבה ירוקה ונעימה. המגדל מתנשא לגובה של 238 מטרים ויש בו 54 קומות, מה שהופך אותו לאחד המבנים הגבוהים בטוקיו. הקומות הראשונות מוקדשות למסחר, מסעדות ובתי קפה, בעוד הקומות העליונות מיועדות למשרדים. בנוסף, ישנם במגדל דירות יוקרה, בתי מלון, ומוזיאון אמנות עכשווית – מוזיאון מורי לאמנות.

בחזונו, טורו מורי שיזם את הקמת המגדל, רצה ליצור מרחב שבו החדשנות הטכנולוגית והתרבותית ישתלבו זה בזה, וכך לשמש כמודל להתחדשות עירונית ביפן ובעולם. בניית המגדל והמרכז כולו נמשכה כשלוש שנים ודרשה השקעה כספית עצומה, אך בסופו של דבר הפכה את רופונגי הילס לאחד האזורים המבוקשים והיוקרתיים ביותר בטוקיו.

בביקור במגדל מורי ברופונגי, ישנם מספר דברים שאסור לכם לפספס.

  1. תצפית מהקומה ה-52:

הדבר הראשון והמרשים ביותר שתיירים עושים במגדל מורי הוא לעלות לתצפית שבקומה ה-52. מכאן אפשר לראות את כל טוקיו פרוסה לפניכם, מה שיאפשר לכם לחוות את העיר מזווית שאין כמוה. ביום בהיר, תוכלו לראות את הר פוג'י ברקע – חוויה ויזואלית מדהימה. התצפית הפנורמית מציעה נוף של 360 מעלות, שמאפשר לראות את קו הרקיע המודרני של טוקיו לצד המבנים המסורתיים.

  1. ביקור במוזיאון מורי לאמנות:

המוזיאון שבמגדל מציע תערוכות מתחלפות של אמנות עכשווית מהאמנים המובילים בעולם. בין אם אתם חובבי אמנות או לא, התערוכות כאן תמיד מעניינות ומעוררות מחשבה. המוזיאון מציג עבודות מגוונות, כולל ציורים, פסלים, ומיצבים שמאתגרים את תפיסת האמנות המסורתית.

  1. סיור בגינות הגג:

אחד האלמנטים הייחודיים של מגדל מורי הוא הגינות שבקומות העליונות. הגינות האלו, חלק מתפיסת "עיר הגן האנכית", מציעות מרחב ירוק ושקט בלב העיר. זהו מקום מצוין לקחת הפסקה קלה, להתרענן וליהנות מהשילוב המיוחד של טבע ונוף עירוני.

  1. שופינג וארוחות ברופונגי הילס:

לאחר הביקור במגדל עצמו, מומלץ לשוטט ברחבי רופונגי הילס. השכונה מציעה מגוון רחב של חנויות יוקרה, בוטיקים אופנתיים ומסעדות איכותיות. אפשר ליהנות מארוחה במסעדה יפנית מסורתית או לטעום מטבח בינלאומי במגוון מסעדות גורמה.

  1. חיי לילה ברופונגי:

אם אתם נשארים באזור עד שעות הערב, רופונגי ידועה גם בחיי הלילה התוססים שלה. תוכלו לבקר באחד המועדונים, הברים או הופעות חיות המתרחשות באזור. האווירה בלילה שונה לחלוטין מזו של היום – המקום מתעורר לחיים ומציע חוויה חברתית ותרבותית אחרת לחלוטין.

בסיכומו של דבר, מגדל מורי הוא הרבה יותר מסתם מבנה גבוה בעיר – הוא סמל לאורבניזם מתקדם, מרכז תרבותי תוסס, ותחנת חובה לכל תייר המחפש לחוות את טוקיו בצורה בלתי נשכחת.

Ginza

אם אתם מחפשים לשלב יוקרה, אופנה, תרבות יפנית מסורתית וקולינריה עילית ביום אחד – הגעתם למקום הנכון. גינזה הוא לא רק אזור של קניות מהשורה הראשונה בעולם או ביתם של המותגים היוקרתיים ביותר; זהו מקום שבו המסורת והמודרניות נפגשות בצורה מרתקת, והופכות את השיטוט ברחובותיו לחוויה שאין דומה לה. רובע גינזה הוא השילוב המושלם בין יוקרה לאמנות, בין מסורת לאופנה מודרנית, והוא המקום שבו תוכלו להרגיש את טוקיו במלוא הדרה. 

מסלול מומלץ בטוקיו היום השישי - רובע גינזה בלילה
הרחובות הרחבים מעוטרים בבניינים מודרניים, חלקם עם חזיתות זכוכית נוצצות המשקפות את השמיים ואת האורות הצבעוניים של העיר. השדרות המרכזיות מלאות…

בחנויות יוקרה, מהמעצבים המובילים בעולם, ולצידן גלריות אמנות אינטימיות שמזמינות אתכם להציץ פנימה.

באוויר תחושו את האנרגיה העירונית המתוחכמת, אבל גם את השקט המפתיע שקיים ברחובות הצדדיים. עיצוב החנויות והבניינים הוא שילוב מושלם של מודרניות עם נגיעות מסורתיות יפניות, ופסלי אומנות עכשווית פזורים לאורך הרחובות, מוסיפים נופך תרבותי למראה הכללי. הרובע משדר תחכום ועוצמה, אך בו בזמן שומר על אווירה מזמינה ורגועה, מה שהופך את ההליכה בו לחוויה מהנה ובלתי נשכחת.

בשנת 1872, שרפה גדולה פקדה את טוקיו והשמידה חלקים נרחבים מהעיר, כולל את רובע גינזה. לאחר השרפה, החליטה ממשלת מייג'י להקים תוכנית פיתוח עירונית שתהפוך את גינזה לרובע מודרני ואירופאי במראהו. הממשלה הזמינה את האדריכל הבריטי תומס ווטרס (Thomas Waters) לתכנן את האזור מחדש. ווטרס יצר תוכנית שבמסגרתה נבנו מבנים בסגנון מערבי, חלקם עשויים אבן ולבנים – חידוש מהפכני לאותה תקופה ביפן, שבה רוב הבתים היו עשויים מעץ.

הבנייה החדשה הביאה עמה רוח חדשה לגינזה, והרובע החל להתפרסם בזכות הבניינים המודרניים שלו, בהם היו גם הרחובות הראשונים ביפן עם מדרכות ואורות רחוב. כך נוצר אזור שהפך לסמל הקידמה והמודרניזציה של יפן. הרחוב הראשי של גינזה, הנקרא גינזה דורי, הפך במהרה למרכז הקניות והתרבות של טוקיו, עם חנויות יוקרה, בתי קפה ומסעדות מערביות שהביאו איתם טעמים וניחוחות חדשים לעיר.

ההשפעה האירופאית לא נגעה רק לארכיטקטורה של גינזה, אלא גם לסגנון החיים. גינזה הפכה למקום בו יפנים יכלו לחוות את "המערב" מבלי לעזוב את יפן. הרחובות המודרניים, החנויות היוקרתיות והסגנון האירופאי החדש משכו את האוכלוסייה האמידה של טוקיו, ואלה נהרו לאזור כדי ליהנות מהתרבות והפנאי שהוא הציע. בתקופה זו, גינזה נחשבה לסמל של חדשנות והתחדשות, והיא הייתה חלון הראווה של יפן החדשה, שפתחה את שעריה לעולם לאחר מאות שנים של הסתגרות.

לקראת המאה ה-20, גינזה המשיכה להתפתח והפכה למרכז תוסס של מסחר, תרבות ואופנה. עם הזמן, נבנו בה מגדלי עסקים ובנייני משרדים, אך האווירה הייחודית של הרובע נשמרה, והיא ממשיכה לשלב בין מסורת לחדשנות גם בימינו.

ההשפעה המערבית לא נעצרה רק בארכיטקטורה. גם עיצוב הפנים של החנויות, בתי הקפה והמסעדות הושפעו מהתרבות האירופאית, מה שתרם לאווירה הקוסמופוליטית של הרובע. עם זאת, היפנים לא ויתרו על הזהות התרבותית שלהם. ניתן לראות במבנים רבים שילובים עדינים של אלמנטים יפניים מסורתיים, כמו שימוש בעץ בפנים המבנה, גינות זן קטנות ואסתטיקה מינימליסטית.

החנויות היוקרתיות ברחובות גינזה מציעות מבחר מרהיב של מותגים בינלאומיים ומקומיים, מה שהופך את האזור למרכז קניות בלתי נשכח עבור כל חובב אופנה ועיצוב. אולם, גינזה היא הרבה יותר מאשר רק מרכז קניות. האזור שופע גלריות אמנות, תיאטראות, ומוזיאונים, כולל מוזיאון "גינזה גרפיטי" המוקדש לאמנות עכשווית, המעניק למבקרים הזדמנות להיחשף ליצירות של אמנים יפנים ובינלאומיים כאחד.

בנוסף, גינזה הוא המקום שבו תוכלו לחוות את התרבות הקולינרית של טוקיו במלוא עוצמתה. האזור מציע מגוון עצום של מסעדות, מבתי קפה קטנים ועד למסעדות עטורות כוכבי מישלן. כך, תיירים יכולים ליהנות מחוויה קולינרית יוצאת דופן, הכוללת מנות מסורתיות לצד מטבח עכשווי ומודרני.

הרובע פתוח 24/7
החנויות פתוחות לפי שעות הפתיחה שלהן

"אין סיום אמיתי, זהו רק המקום

שבו אתה עוצר את הסיפור"

(פרנק הרברט)

איזה באסה שהטיול כמעט נגמר… אבל אנחנו בטוחים שניצלתם כל רגע, וצברתם הרבה חוויות וזיכרונות מיוחדים שישארו איתכם לכל החיים.
מקווים שנהניתם מהטיול, ושהמסלול שלנו עזר לכם ליצור את החוויה הכי טובה שיכולה להיות! 
נשמח שתשתפו את המסלול עם חברים ומכרים שטסים לטוקיו, תעזרו להם להפוך גם את הטיול שלהם למושלם כמו שלכם 🙂

סרט צילום (פילים) של טוקיו